הסבר: מה המשמעות של שינויים בחוק העבודה לפי מדינות

בשבוע שעבר ביצעו מספר ממשלות מדינה שינויים מרכזיים ביישום חוקי העבודה. מהם חוקי העבודה במדינה, וכיצד שינויים כאלה יכולים להשפיע על חברות, עובדיהן והכלכלה?

על פניו, שינויים אלו נגרמים כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית במדינות המתאימות.

בעוד הכלכלה נאבקת עם הנעילה ואלפי חברות ועובדים מביטים אל עתיד לא ברור, כמה ממשלות מדינות בשבוע שעבר החליטו לבצע שינויים משמעותיים ביישום דיני העבודה. השינויים המשמעותיים ביותר הוכרזו על ידי שלוש מדינות הנשלטות על ידי ה-BJP - UP, MP וגוג'אראט - אך מספר מדינות אחרות, נשלטות על ידי הקונגרס (רג'סטאן ופונג'אב), כמו גם אודישה שבשליטת BJD, ביצעו כמה שינויים, אם כי קטנים יותר בהיקפה. . UP, המדינה המאוכלסת ביותר, ביצעה את השינויים הנועזים ביותר שכן השעתה סופית את היישום של כמעט כל חוקי העבודה במדינה למשך שלוש השנים הבאות.

על פניו, שינויים אלו נגרמים כדי לתמרץ את הפעילות הכלכלית במדינות המתאימות. אם נותנים בצד את שאלות החוק - העבודה נופלת ברשימה במקביל וישנם חוקים רבים שחוקק המרכז שמדינה לא יכולה פשוט לזרוק הצידה - שאלת המפתח היא: האם אלו הרפורמות המתוכננות בשוק העבודה שכלכלנים נהגו לעשות בהן. לדבר על זה, או שמא השעיית חוקי העבודה היא צעד לא מתוזמן ומדרדר שמבקרים הוכיחו אותו?

הסבר: האם חוקי העבודה ההודיים אינם גמישים (או בעד עובדים) כפי שנטען לעתים קרובות?

מהם חוקי העבודה ההודיים?

ההערכות משתנות אך ישנם למעלה מ-200 חוקי מדינה וקרוב ל-50 חוקים מרכזיים. ועדיין אין הגדרה קבועה של חוקי העבודה במדינה. בגדול, ניתן לחלק אותם לארבע קטגוריות. תרשים 1 מספק את הסיווג, עם דוגמאות.

המטרות העיקריות של חוק המפעלים, למשל, הן להבטיח אמצעי בטיחות בשטחי המפעל, ולקדם את בריאותם ורווחתם של העובדים. חוק חנויות ומפעלים מסחריים, לעומת זאת, מטרתו להסדיר את שעות העבודה, התשלום, שעות נוספות, יום חופש שבועי בשכר, שאר ימי חג בשכר, חופשה שנתית, העסקת ילדים וצעירים והעסקת נשים.

חוק שכר המינימום מכסה יותר עובדים מכל חקיקת עבודה אחרת. חוק העבודה השנוי ביותר במחלוקת, לעומת זאת, הוא חוק סכסוכי תעשייה, 1947, כאשר הוא מתייחס לתנאי שירות כגון פיטורים, פיטורים וסגירה של מפעלים תעשייתיים ושביתות והשבתות.

מדוע חוקי העבודה זוכים לביקורת לעתים קרובות?

חוקי העבודה ההודיים מאופיינים לעתים קרובות כלא גמישים. במילים אחרות, נטען כי הודות לדרישות החוק המכבידות, חברות (אלה המעסיקות יותר מ-100 עובדים) נמנעות מהעסקת עובדים חדשים מכיוון שפיטורין דורשות אישורי ממשלה. כפי שמראה תרשים 4, אפילו המגזר המאורגן מעסיק יותר ויותר עובדים ללא חוזים רשמיים. זה, בתורו, אומר הטענה, הגבל את צמיחתן של חברות מצד אחד וסיפק עסקה גולמית לעובדים מצד שני.

אחרים גם ציינו שיש יותר מדי חוקים, לרוב מסובכים שלא לצורך, ולא מיושמים ביעילות. זה הניח את הבסיס לשחיתות ולדרישת שכר דירה.

בעיקרו של דבר, אם להודו היו פחות חוקי עבודה וקלים יותר לביצוע, חברות היו יכולות להתרחב ולהתכווץ בהתאם לתנאי השוק, והפורמליזציה שנוצרה כתוצאה מכך - כיום 90% מהעובדים בהודו הם חלק מהכלכלה הבלתי פורמלית - תעזור עובדים מכיוון שהם יקבלו משכורות טובות יותר והטבות ביטוח לאומי.

האם זה מה שמוצע על ידי מדינות כמו UP?

למען האמת, לא. UP, למשל, השעתה סופית כמעט את כל חוקי העבודה כולל חוק שכר המינימום.

Radhicka Kaoor מ- ICRIER אפיינה זאת כיצירת סביבה מאפשרת לניצול. הסיבה לכך היא שרחוק מלהיות רפורמה, שמשמעותה בעצם שיפור מהסטטוס קוו, הסרת כל חוקי העבודה לא רק תבטל את זכויותיה הבסיסיות מהעובדים אלא גם תפחית את השכר. למשל, מה מונע מחברה לפטר את כל העובדים הקיימים ולהעסיק אותם שוב בשכר נמוך יותר, היא ציינה.

במובן זה, מנקודת המבט של העובדים, הממשלה הפכה לחלוטין את עמדתה מלבקש מחברות לא לפטר עובדים ולשלם משכורות מלאות בתחילת הסגר, לשלילת כוח המיקוח שלהם כעת.

יתרה מכך, רחוק מלדחף לפורמליזציה גדולה יותר של כוח העבודה, מהלך זה יהפוך במכה אחת את העובדים הפורמאליים הקיימים לעובדים בלתי פורמליים מכיוון שהם לא יקבלו שום ביטוח לאומי.

למה השכר יירד?

ראשית, כפי שמראה תרשים 3, עוד לפני משבר קוביד-19, הודות להאטה בכלכלה, הצמיחה בשכר התמתנה. יתרה מכך, תמיד היה פער רחב בין שיעורי השכר הפורמליים והבלתי פורמליים. לדוגמה, אישה שעובדת כפועלת מזדמנת באזורים הכפריים של הודו מרוויחה רק 20% ממה שמרוויח גבר בסביבה פורמלית עירונית.

אם כל חוקי העבודה יוסרו, רוב התעסוקה תהפוך למעשה לא פורמלית ותביא להורדת שיעור השכר בצורה חדה. ואין דרך לאף עובד אפילו לבקש תיקון תלונות, אמר אמרג'יט קאור, המזכיר הכללי של AITUC.

הסבר אקספרסמופעל כעתמִברָק. נְקִישָׁה כאן כדי להצטרף לערוץ שלנו (@ieexplained) והישאר מעודכן בחדשות האחרונות

האם השינויים הללו לא יחזקו את התעסוקה וידרבנו צמיחה כלכלית?

תיאורטית, אפשר לייצר יותר תעסוקה בשוק עם פחות תקנות עבודה. עם זאת, כפי שמרמז הניסיון של מדינות שהרפו את חוקי העבודה בעבר, פירוק חוקי ההגנה על עובדים לא הצליחו למשוך השקעות ולהגדיל את התעסוקה, תוך שלא גרמו לעלייה בניצול עובדים או הרעה בתנאי העבודה.

רבי סריווסטבה, מנהל המרכז לחקר תעסוקה במכון לפיתוח אנוש, אמר כי התעסוקה לא תגדל, מכמה סיבות.

ראשית, יש כבר יותר מדי קיבולת לא מנוצלת. חברות מגלחות משכורות של עד 40% ומבצעות קיצוץ משרות. הביקוש הכולל ירד. איזו חברה תעסיק יותר עובדים עכשיו, הוא שאל.

קאור אמר שאם הכוונה הייתה להבטיח ליותר אנשים יש עבודה, אז המדינות לא היו צריכות להגדיל את משך המשמרת מ-8 שעות ל-12 שעות. הם היו צריכים לאפשר במקום זאת שתי משמרות של 8 שעות כל אחת, היא אמרה, כדי שיותר אנשים יוכלו למצוא עבודה.

גם סריווסטווה וגם קאפור אמרו שהמהלך הזה והירידה בשכר כתוצאה מכך ידכאו עוד יותר את הביקוש הכולל בכלכלה, ובכך יפגעו בתהליך ההתאוששות. העיתוי שגוי, אמר קאפור. אנחנו מתקדמים בדיוק בכיוון ההפוך, אמר סריווסטבה.

האם הממשלה יכלה לעשות משהו אחר?

סריווסטבה אמר כי במקום ליצור תנאים נצלניים לעובדים, הממשלה הייתה צריכה - כפי שעשו רוב הממשלות ברחבי העולם (תרשים 5) - לשתף פעולה עם התעשייה ולהקצות 3% או 5% מהתמ'ג לחלוקת נטל השכר. להבטיח את בריאותם של הפועלים כי אם קוביד יפגע בהם, כל המדינה תהיה שקועה.

אל תפספסו מ-Explained | החיפוש אחר תרופה לקורונה

יתרה מכך, מעבר לתקנות העבודה, חברות מתמודדות עם הרבה מכשולים אחרים כמו המחסור בכוח אדם מיומן ואכיפה חלשה של חוזים וכו'.

שתף עם החברים שלך: