הסביר: מדוע פריז בוערת
המחאה יוצאת הדופן בת 3 שבועות של 'צרפת האחרת' השתוללה בשדרות המלכותיות של הבירה במהלך סוף השבוע. מי הם האפודים הצהובים? מדוע הם יכולים להפוך לאתגר הגדול ביותר של הנשיא מקרון?

ראש ממשלת צרפת, אדואר פיליפ, נפגש ביום שני עם האופוזיציה בזמן שהמדינה חיפשה נואשות אחר דרך להתמודד עם מהומות הרחוב הקשות ביותר שנראו בפריז מאז הפגנות הסטודנטים במאי 1968. במהלך סוף השבוע השתוללו המון מפגינים בשכונות אקסקלוסיביות, והתמודדו עם המהומות. המשטרה בזמן שזרקה וילות ובתי קפה יוקרתיים, הציתה כלי רכב והשחיתה כמה מציוני הדרך הנערצים והמוכרים ביותר של הבירה הצרפתית.
גלי ביטולים פגעו בבתי המלון, וכשהמשקיעים נכנסו לפאניקה, רשת הסופרמרקטים קרפור, מפעילת הכבישים המהירים וינצ'י, רשת המלונות Accor והחברה הלאומית אייר פראנס עלו על הבורסות ביום שני, גם כשמדד הבורסה עצמו עלה. בזמן שמפגינים חסמו אספקה, רס'ר הנפט טוטאל אמרה שכמה מתחנות התדלוק שלה התייבשו.
ביום ראשון כינס הנשיא עמנואל מקרון ישיבת ממשלה ששקלה הטלת מצב חירום - בפעם השלישית בשנים האחרונות אחרי אלה שלאחר פיגועי הטרור בפריז בנובמבר 2015 והפגנות של צעירים בפרברים עניים ב-2005 - אך שר בממשלה אמר ביום שני כי אפשרות זו לא הייתה כרגע על הפרק.
מה קורה בצרפת?
ב-17 בנובמבר, כמעט 300,000 בני אדם בעיירות קטנות יותר ובאזורים כפריים ברחבי המדינה השתתפו בהפגנה יוצאת דופן בראשות נהגים לובשים אפודים בעלי ראות גבוהה, כדי למחות על עליית עלויות המחיה ובמיוחד על העלאת המסים על דלקים לרכב שעליהם הכריז הנשיא מקרון מוקדם יותר. השנה. ההפגנות - שההתגייסות הראשונית שלהן החלה ברשת - לא פסקו מאז; הם הסלימו בצורה מרהיבה בשבת כאשר מפגינים השתלטו על כמה מהרחובות העשירים ביותר והמקומות האייקוניים ביותר של פריז, נאבקו בגז מדמיע, תותחי מים, כדורי גומי ורימוני הלם, אך מחזיקים במעמדם.
ביום שני, ה-gilets jaunes - אפודים צהובים - חסמו כמה כבישים מהירים בעיקר בדרום צרפת, ואת הגישה למחסן דלק מרכזי ליד מרסיי. לאחר הפגישה עם ראש הממשלה פיליפ בפריז, אמר לורן וואקיז, מנהיג מפלגת המרכז-ימין Les Republicains, שהממשלה לא הצליחה לאמוד את עומק הכעס הציבורי - ובעוד שהיא הודתה לקיים דיון בפרלמנט, מה אנחנו צריכים מחוות לפייס, והן חייבות להיווצר מההחלטה היחידה שכל צרפתי מחכה לה: ביטול העלאות מס (דלק).
שלושה בני אדם מתו עד כה בהפגנות ברחבי צרפת, ויותר מ-260 נפצעו; 400 נעצרו.

אז מי הם האפודים הצהובים?
תומכי התנועה הם בעיקר אנשים רגילים המשתייכים למעמד הביניים והעובדים, אך כוללים כמה אלמנטים שזוהו כרדיקלים ושוליים גם כן. הם בני כל הגילאים ומגיעים מרחבי הארץ, בעיקר מחוץ לערים הגדולות. התנועה שלהם החלה באופן ספונטני - וגם לאחר שלושה שבועות, לאפודים הצהובים אין מנהיגים ברורים מעבר לשמונה דוברים חצי רשמיים שמסרו הצהרות תקשורתיות. היעדר מנהיגים ניתנים לזיהוי הקשה עוד יותר על משימת הממשלה להתמודד איתם. התנועה ממשיכה להסתמך בעיקר על מדיה חברתית כדי להתארגן.

עד כמה הם סחוטים?
אלה שמפגינים אכן נהרסו בגלל עליית העלויות, למרות שלא ניתן לכנותם עניים בהשוואה למיליונים במדינות רבות, כולל בהודו. דיווח ב'ניו יורק טיימס' העריך את מצבם כלא עוני עמוק, אלא אי נוחות נוכחת תמידית בערים הקטנות, בעיירות ובכפרים בגלל מה שהופך למכונה 'צרפת האחרת', הרחק מהשדרות הפריזאיות הנוצצות. המפגינים שיצאו בתחילה כעסו על מחירי הסולר והדלק הגבוהים ועל אי השוויון בחברה, והביעו טינה עמוקה הן כנגד חוסר השוויון והן כלפי אלו שנראים להם נהנים ממצב לא הוגן זה.
דיזל, דלק הרכב הפופולרי ביותר בצרפת, הפך ליקר ב-23% במהלך השנה האחרונה, ועלה ל-1.51 אירו (בסביבות 121 רופי) לליטר בממוצע, היקר ביותר מאז השנים הראשונות של המילניום הזה. בעוד מחירי הנפט העולמיים ירדו בשבועות האחרונים, ממשלתו של מקרון העלתה השנה את מס הפחמימנים ב-7.6 סנט לליטר על סולר ו-3.9 סנט על בנזין, והודיעה על עלייה נוספת של 6.5 סנט על סולר ו-2.9 סנט על בנזין מה-1 בינואר. שנה הבאה. הדרישה העיקרית של המפגינים היא הקפאת העליות.

האם למפגינים יש הרבה תמיכה?
ככל שהתפשטו והעמיקו, ההפגנות לבשו צורה של התפרצות רחבה של זעם נגד הנשיא עצמו ומדיניותו. שניהם הותקפו כפרו עשירים, והיו קריאות למקרון ללכת, והדיבורים על מהפכה. התמיכה הציבורית במפגינים גבוהה מאוד: 70% מהמשיבים בסקר של Harris Interactive שנערך לאחר האלימות בשבת אמרו שהם תומכים באפודים הצהובים. סקר של Elabe רשם אישור של כמעט 75%, כולל יותר מ-50% ממצביעי מקרון.
ביום שני, 1,000 סטודנטים מתבגרים, רבים לובשים אפודים צהובים, העלו סיסמאות של מקרון להתפטר! בניס, דיווחה AFP. כ-100 בתי ספר ברחבי הארץ נחסמו באופן מלא או חלקי על ידי תלמידים שמחו על דרישות חדשות לכניסה לאוניברסיטה, סיבה שאינה קשורה למחאות האפודים הצהובים. האיגוד הגדול במגזר הציבורי בצרפת, CGT, קרא להפגנות כלל ארציות ב-14 בדצמבר כדי לדרוש העלאה מיידית של שכר המינימום, הפנסיות וההטבות הסוציאליות, דיווחה רויטרס. ה-CGT אמר שהוא שותף לכעס הלגיטימי של האפודים הצהובים.

האם ההפגנות יפגעו במקרון מבחינה פוליטית?
המסים הגבוהים יותר על דלק הם חלק מהמסע של מקרון לדלק נקי יותר כדי להילחם בשינויי האקלים על ידי תמריץ החלפת רכבים מנוהלים בדיזל עם דגמים פחות מזהמים - יעד מדיניות שהוא אמר שהוא לא יזנח. הסירוב הזה להתכופף - הנשיא אמר בשבת שהמפגינים רק רוצים לעורר כאוס, וששום סיבה לא מצדיקה שתוקפים רשויות, שודדים עסקים, מאיימים על עוברי אורח או עיתונאים או ששער הניצחון מטמא - יחד עם הרקע שלו כבנקאי השקעות לשעבר, חיזקו את הנרטיב של אדישות עילית כלפי דאגות ממעמד הפועלים.
דיווח של ה-BBC ציין שבעוד שמקרון הראה שהוא לא מפחד ממפגינים, בוהה באיגודי עובדים ודוחף רפורמות קשות בחוקי העבודה ובפנסיה של עובדי הרכבת, האפודים הצהובים הם סוג אחר של אתגר, בהתחשב בכך שאין להם מנהיג רשמי, ארגון או שיוך מפלגתי. הדו'ח צוטט מדענים חברתיים שאומרים שתנועה שחורגת מההבדלים הפוליטיים [מסוכנת] עבור מקרון מכיוון שכל עוד האופוזיציה מפוצלת בין שמאל לימין, כוחו אינו מאותגר; וכי ה-gilets jaunes הבלתי מובנה, תנועה מהסוג שלא נראתה מאז לפני המהפכה הצרפתית, מציבה שאלה פוליטית רצינית.

הכעס האנטי-ממסדי עלול לפגוע במקרון בבחירות האירופיות של 2019, שבהן הימין הקיצוני הצליח לא פעם. מלבד הרפובליקנים, גם השמאל הקיצוני ז'אן-לוק מלנשון וגם הימין הקיצוני מרין לה פן תמכו באפודים הצהובים, נכתב בדיווח של ה-BBC.
שתף עם החברים שלך: