למה הטאג' מאבד את צבעו?

הימונה הפכה למגרש גידול לחרקים שרוחשים את האנדרטה בלילה. הזיהום הגובר וכניסתם של מזהמים חדשים יותר החמירו את הבעיות

רבים מהנקזים של אגרה נפתחים לתוך הימונה, ומזהמים את הנהר, שכעת נטול כל חיים מימיים. (ארכיון אקספרס)

בית המשפט העליון אמר בשבוע שעבר כי הסקר הארכיאולוגי של הודו (ASI) יצטרך להיזרק מהתמונה אם הטאג' מאהל יישמר, והמרכז הודיע ​​לבית המשפט כי הוא שוקל את ההצעה לערב מומחים בינלאומיים בתחום שימור האנדרטה מהמאה ה-17. בית המשפט הביע מוקדם יותר דאגה לגבי שינוי צבע השיש של הטאג', ושאל כיצד השיש הלבן, שהפך תחילה לצהבהב, הופך כעת לחום וירקרק. בית המשפט דן בטיעון שהגיש M C MEHTA, אולי איש הסביבה הידוע ביותר בהודו, המבקש הגנה על הטאג' מפני זיהום. בעקבות עתירה דומה שהגישה מהטה, בית המשפט הורה ב-1996 על שורה של צעדים, לרבות סגירת מפעלים בסביבה, להגנה על האנדרטה. למעלה משני עשורים לאחר מכן, מהטה מספרת ל-SOMYA LAKHANI כיצד ממשלות עוקבות בניו דלהי ובלוקנאו, והסקר הארכיאולוגי של הודו, לא הצליחו ליישם את צו בית המשפט, וכיצד ימונה גוסס והחרקים המתרבים בה הורגים את הטאג'.

קרא | להציל את טאג' מאהל: SC אומר לזרוק את ASI, הממשלה אומרת להתקשר למומחים

מה הוביל לשינוי הצבע של השיש של הטאג' מאהל?

ישנם גורמים שונים שהובילו לשינוי צבע הטאג' מאהל. ראשית, התעשיות המזהמות ופליטת כלי הרכב באזור הטאג' טרפזיום (TTZ) הם מקור מרכזי לזיהום. הסיבה השנייה היא שנהר יאמונה, שזורם מאחורי הטאג', הפך מזוהם מאוד. אין בו חיים מימיים, והוא גרם להדבקה של חרקים ואצות בטאג' מאהל ובאנדרטאות אחרות השוכנות על גדותיו.

איך בדיוק פוגעים חרקים בטאג'?

מקור הבעיה מגיע מהנהר היבש יאמונה, שהפך נטול כל זרימה אקולוגית. חרקים אלה, כפי שנאמר בדו'ח של הסקר הארכיאולוגי של הודו, מתרבים בחומר המזוהם בנהר, ולאחר מכן תוקפים את הטאג' מאהל בערב. קודם לכן היו בנחל דגים שאכלו את החרקים ואת הזחלים שלהם, אך כעת, בשל זיהום המים החמור, אין סימן למין מימי כלשהו בנחל.

הניסיון מלמד שהמצב, במקום לקבל תיקון, החמיר, והגיע לנקודה קריטית.

ואיך הופיעו הטלאים על השיש של הטאג'?

כפי שנאמר בדו'ח של ASI על פעילויות חרקים בטאג' מאהל ובאנדרטאות אחרות של אגרה, הכתמים הירוקים והשחורים התפתחו עקב נוכחותם של סוג מסוים של חרקים, בעיקר בצד הצפוני של הטאג' מאהל. מונומנטים אחרים הניצבים על גדות הנהר יאמונה, כמו קבר איתימד-אוד-דולה, המהטאב באג וחלקים ממבצר אגרה, הושפעו גם הם מהתקפות החרקים הללו.

קרא גם | SC מביעה דאגה משינוי הצבע של טאג' מאהל

עד כמה חמורה בעיית זיהום האוויר?

בשל הגישה החסרה של הממשלות המרכזיות והמדינה, אגרה הפכה לעיר השמינית הכי מזוהמת בעולם במונחים של רמות PM 2.5, לפי דו'ח WHO שפורסם החודש. הוועדה המתמדת הפרלמנטרית למדע וטכנולוגיה, סביבה ויערות בדו'ח ה-262 שלה על השפעות הזיהום על הטאג' מאהל, שהוצג לרג'יה סבהה וללוק סבהה ב-2015, ציינה כי זיהום האוויר הפך לדאגה לא רק מסיבות של בריאותו של האדם הפשוט, אך גם על הסכנה שהיא מהווה למורשת התרבותית. הבנייה והפלישות המשתוללות מגבירות את הבעיה.

בית המשפט העליון אמר כי יהיה צורך לזרוק את ה-ASI מהתמונה אם הטאג' יישמר. מה יכולים מומחים זרים לעשות כדי להציל את הטאג' ש-ASI לא יכול?

הניסיון מלמד שהמצב, במקום לקבל תיקון, החמיר, והגיע לנקודה קריטית. היא זקוקה לחקירה יסודית ולפתרונות ממומחים ומוסדות בעלי שם העוסקים בתחום השימור והשימור. מכיוון שהטאג' מאהל הוא אתר מורשת עולמית, אם תבקש חוות דעת ממומחים ומוסדות לאומיים ובינלאומיים, זה ייתן פרספקטיבה רחבה יותר וחזון להגנה על האנדרטה.

בית המשפט הביע מוקדם יותר דאגה לגבי שינוי צבע השיש של הטאג', ושאל כיצד השיש הלבן, שהפך תחילה לצהבהב, הופך כעת לחום וירקרק.

איך המצב היום לעומת מה שהיה כשהבאת לראשונה את הבעיות עם הטאג'?

בשנת 1984, כאשר התיק הוגש לבית המשפט העליון להגנת הטאג' מאהל, המצב היה טוב בהרבה בהשוואה להווה. בית המשפט העליון הנכבד נתן מפת דרכים ברורה על ידי מתן כיוונים שונים, כולל הכרזת אגרה כעיר מורשת. אילו ממשלות מרכזיות וממשלות מדינתיות היו נוקטות בכל האמצעים כדי להכריז על אגרה כעיר מורשת, אולי המצב היה הופך לאידיאלי.

היום, 35 שנה אחרי שפנית לראשונה לבית המשפט העליון, נראה שאנחנו עדיין מתלבטים באותם נושאים שאיתם התחלנו. מה השתבש במאמץ השימור?

במקום לנקוט באמצעים כדי להכריז על אגרה כעיר מורשת, הרשויות ממש עודדו מזהמים ואיפשרו פרויקטים שהזיקו להגנת הסביבה ולשימור המונומנטים באזור הטאג' טרפזיום.

שתף עם החברים שלך: