דרך שיר ערש לילדים אינטרסקסיים, המשוררת הטרנסג'נדרית ויג'יארג'ה מליקה מקווה לתת כוח לאמהות
ויג'יארג'ה מליקה מקווה שעם הזמן, פסק הדין יעשה את שלו להעלים את הסטיגמטציה של ילדים אינטרסקסים ויעודד את הוריהם ומשפחותיהם לחבק אותם כפי שהם.
מליקה, שנולדה לאם מורה ואב שעבד עם מועצת החשמל של מדינת קראלה, גדלה כילד, מאנו ג'יי קרישנן. כילד שגדל בכפר Muthuvara של תריסור, הזיכרונות המוקדמים ביותר של ויג'יארג'ה מליקה משירי ערש היו בעיקר מגדריים. כל שירי הערש ששמענו דחפו ילדים ללכת לפי מודל, דרך שקבע גבר או אישה. זה לא פגע בי אז, אבל מאוחר יותר, הבנתי, לא היה שום דבר ניטרלי או לילדים אינטרסקסיים, אומר המשורר, פעיל טרנסג'נדר ועובד סוציאלי בן 35, ששיר הערש שלו במלאיאל לילדים אינטרסקסיים - Shaapamalla, Papamalla, Omane nee, ante jeevithathil vannudhicha bhagyatharam, aadyatharam nee (לא קללה, לא חטא, יקירי, אתה כוכב המזל שלי, הכוכב הראשון שנכנס לחיי ), הפך לנקודת דיבור מאז פרסומו ברשתות החברתיות לפני כשבועיים. השיר, שהופעל על ידי Shini Avanthika, הושר על ידי Nilambur Sunil Kumar. רקדנית מוהיניאטם, Sandhya Edakkuni, עשתה אותו כרסיטל בעוד המוזיקאי הוותיק Karimpuzha Radha שר את הגרסה הטמילית שלו.
אדאקוני, 56, שפרשה לאחרונה כחברת סגל ממכללת Prajyoti Niketan בפודוקאד, אומרת שכאשר שמעה את הביצוע של קומאר לשיר של Vijayaraja Mallika, הפשטות והאמפתיה שלו משכו אותה. כשמליקה שלחה לי את השיר ושאלה אם אפשר לעשות אותו בכוריאוגרפיה, אמרתי שאנסה. כשהאזנתי לשיר, יכולתי להרגיש את הייסורים של אמא שיש לה ילד אינטרסקס. אז החלטתי לתת לזה ביטוי באמצעות ריקוד, היא אומרת.
אדאקוני, 56, שפרשה לאחרונה כחברת סגל ממכללת Prajyoti Niketan בפודוקאד, אומרת שכאשר שמעה את הביצוע של קומאר לשיר של Vijayaraja Mallika, הפשטות והאמפתיה שלו משכו אותה. נולד לאם מורה ואב שעבד עם מועצת החשמל של מדינת קראלה, ויג'יארג'ה מליקה גדל כילד, מאנו ג'יי קרישנן. כשהייתה נערה, היא ידעה שהיא אישה בגוף גברי, אבל יעבור זמן עד שהיא תצא או תבוא לידי ביטוי. גיל ההתבגרות שלה היה גם הזמן בו ויג'יארג'ה מליקה התחילה לכתוב שירה כדי להבין את זהותה. אוסף השירה הראשון שלה, Deivathinte Makal (בת האלוהים) פורסם בשנת 2018 על ידי Chintha Publishers כאשר Vijayaraja Mallika הייתה בת 32. זו הייתה השנה שבה גילתה את זהותה האינטרסקסית לאחר שעברה בדיקת קריוטיפינג (פרוצדורה מעבדתית לבדיקת כרומוזומים בדגימת תאים) במכון הרפואי הממשלתי. קולג', קוז'יקוד, תגלית שלדבריה, שיחררה אותה, לאחר שנים של תהייה לאיזה קצה של ספקטרום ה-LGBTQI היא השתלבה.
בעוד שהדעות הקדומות סביב מגדר נותרות מושרשות עמוקות, הקריאה של סעיף 377 לפני שנתיים והנהלת מדיניות טרנסג'נדרית כוללת בקרלה היו צעדים מתקדמים לקראת הטמעה חברתית גדולה יותר, אומרת ויג'יארג'ה מליקה, המכנה את עצמה המשוררת הטרנסג'נדרית הראשונה של קראלה. כשהיא שוחררה, Daivathinte Makal נהנתה מפופולריות נרחבת ושירים ממנו שולבו בתכניות הלימודים של אוניברסיטאות שונות בקרלה ובטאמיל נאדו. השירים שלי תיארו סיפורים של נשים לכודות בקירות גבריים. כתבתי מה שגברים היססו לכתוב עליו ונשים שכחו לתאר, היא אומרת. אוסף השירה השני שלה, אן נאדי (Male River) והאוטוביוגרפיה שלה, Mallika Vasantham, פורסמו בשנה שעברה.
בפסק דין משמעותי בשנה שעברה, בית המשפט העליון במדרס אסר על ניתוחים להקצאת מין של תינוקות אינטרסקסים, וציין שזה לא משהו שברור מלידה. ויג'יארג'ה מליקה מקווה שעם הזמן, פסק הדין יעשה את שלו להעלים את הסטיגמטציה של ילדים אינטרסקסים ויעודד את הוריהם ומשפחותיהם לחבק אותם כפי שהם. אני לא מאמין שלהיות זכר או נקבה זו פריבילגיה אבל אנחנו נוטים לחגוג חיי אדם בתוך הבינארי הזה. רוב הסוכנויות החברתיות, כולל משפחות, רואות בילדים אינטרסקסיים כחריגים או כחטא. אנחנו צריכים לקיים יותר דיונים סביב הנושאים האלה. כשכתבתי את השיר חשבתי על אמא שלא נכנעת ללחץ החברתי, שחזקה מספיק כדי לקבל ולעמוד לצד הילד שלה. מכאן הגיע השיר, היא אומרת.
שתף עם החברים שלך:
