הסבר: לגבי 'פליטים' ו'מהגרים בלתי חוקיים', כיצד משתנה עמדתה של הודו עם הנסיבות

הודו קיבלה בברכה פליטים בעבר, ונכון להיום, כמעט 300,000 אנשים כאן מסווגים כפליטים. אבל הודו אינה חתומה על אמנת האו'ם משנת 1951 או על פרוטוקול 1967. גם להודו אין מדיניות פליטים או חוק פליטים משלה.

גבול הודו-מיאנמר בצ'מפאי, מיזורם. (צילום: רויטרס)

בשבוע שעבר נראה שבית המשפט העליון קיבל את טענת המרכז כי בני הרוהינגה בהודו הם מהגרים בלתי חוקיים כאשר הוא סירב להורות על השחרור של 300 חברי הקהילה, רובם במחנה מעצר בג'אמו ואחרים בדלהי. הוא אמר שיש לגרש אותם לפי הנהלים לפי חוק הזרים, 1946.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

מהגר בלתי חוקי מול פליט

על פי אמנת האו'ם למעמד הפליטים משנת 1951 והפרוטוקול שלאחר מכן משנת 1967, המילה פליט מתייחסת לכל אדם שנמצא מחוץ לארץ מוצאו ואינו יכול או לא רוצה לחזור עקב חשש מבוסס מפני רדיפה מסיבות של גזע, דת , לאום, חברות בקבוצה חברתית מסוימת או דעה פוליטית. אנשים חסרי אזרחות עשויים להיות גם פליטים במובן זה, כאשר ארץ המוצא (אזרחות) מובנת כ'ארץ המגורים הרגילים לשעבר'. (מדריך אוקספורד למחקרי פליטים והגירה כפויה)

האו'ם אמר כי בריחת הרוהינגה בעקבות הדיכוי הצבאי של מיאנמר במדינת ראקין ב-2017 יצרה את משבר הפליטים הגדול בעולם. קוקס בזאר בבנגלדש הוא מחנה הפליטים הגדול ביותר בעולם כיום. מיאנמר טוענת כי בני הרוהינגה, שהם מוסלמים ברובם, הם מהגרים בלתי חוקיים מבנגלדש.

במהלך ביקור בבנגלדש בחודש שעבר, הביע ראש הממשלה נרנדרה מודי הערכה על נדיבותה של בנגלדש במחסה ובמתן סיוע הומניטרי ל-1.1 מיליון עקורים בכוח ממדינת ראקין במיאנמר. לפי הצהרה משותפת . ראש ממשלת בנגלדש, שייח חסינה, ביקש מהודו למלא תפקיד חזק בהחזרת בני הרוהינגה למיאנמר. מודי אמר לה שהודו רוצה להחזיר את הפליטים באופן בר קיימא, על פי דו'ח של PTI.

אבל בכל הנוגע להתמודדות עם כ-40,000 רוהינגים שברחו להודו, תגובת הממשלה הייתה מעורפלת. הממשלה אפשרה לנציב העליון של האו'ם לפליטים (UNHCR) לבצע אימות ולספק לחלקם תעודות זהות. כ-14,000 רוהינגים זוהו כפליטים בדרך זו.

אולם בבית המשפט העליון, היועץ המשפטי לממשלה תושר מהטה התייחס אליהם כאל מהגרים בלתי חוקיים. בשילוב עם רטוריקה ציבורית ופוליטית על טרור והשמצות קהילתיות, ישנה דרישה לגרש אותם לאלתר.

הודו ואמנת האו'ם

הודו קיבלה בברכה פליטים בעבר, ונכון להיום, כמעט 300,000 אנשים כאן מסווגים כפליטים. אבל הודו אינה חתומה על אמנת האו'ם משנת 1951 או על פרוטוקול 1967. גם להודו אין מדיניות פליטים או חוק פליטים משלה.

זה אפשר להודו לשמור על אפשרויותיה פתוחות בשאלת הפליטים. הממשלה יכולה להכריז על כל קבוצה של פליטים כעל מהגרים בלתי חוקיים - כפי שקרה עם הרוהינגה למרות האימות של UNHCR - ולהחליט לטפל בהם כמסיגי גבול לפי חוק הזרים או חוק הדרכונים ההודי.

הדבר הקרוב ביותר שהודו הגיעה למדיניות פליטים בשנים האחרונות הוא חוק האזרחות, 2019, אשר מפלה בין פליטים על בסיס דת בהציעה להם אזרחות הודית.

מכה מיאנמר

מאז צבא מיאנמר תפס את השלטון ב-1 בפברואר, היה זרם של אנשים למיזורם . רבים מהם הם פעילי דמוקרטיה המשתייכים לקבוצת האתיקה צ'ין, או שוטרים שאמרו שהם לא צייתו לפקודות לירות במפגינים. הם חוששים שצבא מיאנמר יהרוג אותם אם יחזרו.

במונחים של פליטים, אין הבדל ממשי בין הרוהינגים לבין המגיעים החדשים הללו. שניהם ברחו מצבא מיאנמר, אם כי בנסיבות שונות. ההבדל היחיד הוא שמיאנמר מקבלת מגרש אחד כאזרחים ואילו היא דוחה את הרוהינגה, שהם חסרי אזרחות.

תגובתה של ניו דלהי לאלו המחפשים מחסה במיזורם ומניפור תיצפה בקפידה על ידי הרוהינגה.

עד כה, הבלבול של ניו דלהי לגבי המצב הזה בצפון מזרח היה ברור. זה הנחה את כוחות הביטחון כדי למנוע מאנשים נוספים לחצות , החלטה שמתנגדת לממשלת מיזורם. השר הראשי הביע הזדהות עם המגיעים ממיאנמר וקיים פגישה עם חברי הממשלה הדמוקרטית בגלות, וסומא שוב את דלהי.

במניפור, היה צריך להיות צו ממשלתי המבקש מאנשים לא לספק מזון או מחסה לאף אחד ממיאנמר נסוג בחיפזון לאחר שספגה ביקורת רבה.

גירוש, אי-הדחה

בעוד שבית המשפט העליון הורה על גירוש הרוהינגה בעקבות כל ההליכים לפי חוק הזרים, זה הרבה יותר מורכב ממה שזה נשמע. הדבר ניכר מהניסיון הכושל של ממשלת אסאם לשלוח חזרה ילדה רוהינגה בת 14, שהופרדה מהוריה במחנה פליטים בנגלדש. הילדה נעצרה בעת שנכנסה לעאסאם בסיכר לפני שנתיים. לא נותרה לה משפחה במיאנמר, אבל בשבוע שעבר לקחו אותה פקידי אסאם לגבול מורה במניפור כדי לגרש. מיאנמר לא קיבלה אותה.

השורה התחתונה לגירוש חוקי - בניגוד לסתם דחיקת אנשים בחזרה אל מעבר לגבול - היא שהמדינה האחרת חייבת לקבל את המגורש כאזרחיה. במהלך ארבע השנים האחרונות, כל המאמצים של בנגלדש לשכנע את מיאנמר לקחת בחזרה את הרוהינגה בקוקס בזאר לא צלחו. הודו הצליחה להחזיר קומץ בקושי רב.

אבל בהגדרת הרוהינגה בהודו כבלתי חוקית (בניגוד לכנותם פליטים בבנגלדש) ומתחייבת לשלוח אותם חזרה למיאנמר, הודו נוגדת את עקרון אי-ההחזרה, שאליו היא מחויבת כחתומה על אמנות בינלאומיות אחרות. כמו האמנה הבינלאומית לזכויות אזרחיות ופוליטיות. אי-הדחה פירושו שאף פליט לא יוחזר בשום אופן לאף מדינה שבה הוא או היא עלולים להיות בסכנת רדיפה. הודו טענה באו'ם כבר ב-2018 כי יש להגן על העיקרון הזה מפני דילול, וכן טענה נגד העלאת הרף להענקת מעמד פליט, ואמרה שזה משאיר הרבה אנשים שדוחפים אותם לפגיעות גדולה יותר.

הצטרף עכשיו :ערוץ ה-Explained Telegram

איך הודו מתמודדת בצורה שונה עם פליטים ממדינות שונות, ניכר גם במקרה של פליטים טמילים סרי לנקה, רבים מהם במחנות בטמיל נאדו. ממשלת המדינה מספקת להם קצבה ומאפשרת להם לחפש עבודה ולילדיהם ללמוד בבית הספר. לאחר תום מלחמת האזרחים בסרי לנקה ב-2009, הודו עודדה חזרה באמצעות שיטת החזרה מרצון - הם מחליטים בעצמם בהתייעצות עם סוכנות כמו UNHCR, אם המצב בבית בטוח. שיטה זו מקפידה על עקרון אי-ההחזרה.

UNHCR אומר שזהו העדיפות שלו ליצור סביבה מאפשרת להחזרה מרצון... ולגייס תמיכה לחוזרים. מה שאומר שזה מצריך מחויבות מלאה של מדינת המוצא לעזור לשלב מחדש את האנשים שלה.

מיאנמר רחוקה כרגע מהנקודה שבה רוהינגים או פעילים פרו-דמוקרטיים ירצו לחזור מרצונם הביתה.

שתף עם החברים שלך: