הסבר: מדיה חברתית ונמל בטוח

כללים חדשים נכנסו לתוקף, ושוללים את ההגנה המוענקת למתווכים במדיה חברתית לפי סעיף 79 לחוק ה-IT אם הם לא יעמדו בדרישות. מהי ההגנה הזו, ובאילו נסיבות היא אובדת?

הנחיות חדשות לפלטפורמות מדיה חברתית נכנסו לתוקף ביום רביעי. (איור רויטרס: דדו רוביץ')

הכללים החדשים עבור פלטפורמות מדיה חברתית ואמצעי חדשות דיגיטליים, הנקראים הנחיות הביניים וקוד האתיקה של מדיה דיגיטלית, נכנסו לתוקף מיום רביעי.

ההנחיות , שהוכרז בפברואר, ביקש מכל פלטפורמות המדיה החברתית להקים מנגנון לתיקון תלונות וציות, שכלל מינוי קצין תלונות תושב, קצין ציות ראשי ואיש קשר צומתי. משרד האלקטרוניקה וטכנולוגיית המידע גם ביקש מהפלטפורמות הללו להגיש דוחות חודשיים על תלונות שהתקבלו ממשתמשים ופעולות שננקטו. דרישה שלישית הייתה עבור אפליקציות הודעות מיידיות הייתה לבצע הוראות למעקב אחר המקור הראשון של ההודעה.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

אי עמידה באף אחת מהדרישות הללו תסיר את השיפוי שניתן למתווכים במדיה חברתית לפי סעיף 79 לחוק טכנולוגיית המידע.

מהו סעיף 79 לחוק ה-IT?

סעיף 79 אומר שכל מתווך לא יישא באחריות משפטית או אחרת לכל מידע, נתונים או קישור תקשורת של צד שלישי שזמינים או מתארחים בפלטפורמה שלו. הגנה זו, אומר החוק, תחול אם המתווך האמור לא יוזם בשום אופן את שידור ההודעה הנדונה, בוחר את מקבל ההודעה המשודרת ואינו משנה כל מידע הכלול בשידור.

המשמעות היא שכל עוד פלטפורמה פועלת בדיוק כפי שהשליח נושא הודעה מנקודה א' לנקודה ב', מבלי להתערב בשום אופן, היא תהיה בטוחה מכל תביעה משפטית שתוגש עקב העברת ההודעה.

ההגנה המוענקת לפי סעיף 79, לעומת זאת, אינה ניתנת אם המתווך, למרות שהממשלה או סוכנויותיה הודיעו לו או הודיעו לו, אינו משבית מיד את הגישה לחומר הנדון. אסור למתווך להתעסק בראיות כלשהן להודעות או תוכן אלה הקיימים בפלטפורמה שלו, אם לא יאבד את הגנתו על פי החוק.

מדוע הוכנסו הוראות אלה להגנה?

הצורך לספק הגנה למתווכים מפני פעולות של צדדים שלישיים הגיע למוקד בעקבות תיק משטרתי בשנת 2004. בנובמבר 2004, סטודנט של IIT פרסם קטע וידאו מגונה למכירה באתר bazee.com, אתר מכירות פומביות. יחד עם הסטודנט, עצרו סניף הפשע של משטרת דלהי גם את מנכ'ל האתר דאז, אבניש בג'אג', ומנהל דאז, שרת דיגומארטי.

בג'אג' בילה ארבעה ימים בכלא טיהר לפני ששוחרר, ובעקבותיהם הגיש תיק המבקש לבטל את התלונה הפלילית שהגישה משטרת דלהי נגדו ונגד מקורבו. לטענתו, העסקה הייתה ישירות בין הקונה למוכר, ללא כל התערבות מצד האתר.

בשנת 2005, בית המשפט העליון של דלהי קבע כי לכאורה הוגש תיק נגד בג'אג' ואתר האינטרנט שלו. התביעה נגד האתר הוגשה לרשימת הווידאו קליפ ותכניו, שהיו פורנוגרפיים באופיים, בעוד שבאג'ג' נשאה אחריות לפי סעיף 85 לחוק ה-IT. סעיף זה אומר שכאשר חברה מבצעת עבירה על פי חוק ה-IT, יש להטיל אחריות על כל המנהלים הממונים באותו זמן ולהמשיך נגדם.

החלטה זו בוטלה בשנת 2012 על ידי בית המשפט העליון, אשר קבע כי בג'אג' או האתר לא ניתן לתת דין וחשבון מאחר שהם לא היו מעורבים ישירות בעסקה האמורה. בעקבות ההחלטה, תוקן חוק ה-IT להכנסת סעיף 79.

מה קורה אם חברת מדיה חברתית אינה מוגנת עוד לפי סעיף 79?

נכון לעכשיו, שום דבר לא משתנה בן לילה. מתווכים במדיה החברתית ימשיכו לתפקד כפי שהיו, ללא כל שיהוקים. אנשים גם יוכלו לפרסם ולשתף תוכן בדפים שלהם ללא כל הפרעה.

מתווכים במדיה חברתית כגון טוויטר, פייסבוק ואינסטגרם עד כה לא מינו קצין תלונות תושב, קצין ציות ראשי ואיש קשר צמתים כנדרש לפי הכללים החדשים שהוכרזו בפברואר. הם גם לא הצליחו להגיש דיווחים חודשיים על פעולות שננקטו על תלונות ותלונות שהוגשו להם על ידי משתמשים. לפיכך, הגנה לפי סעיף 79 לחוק ה-IT לא תתקיים עבורם.

יתרה מכך, כלל 4(א) לכללי ה-IT, המחייב שמתווכים משמעותיים במדיה החברתית חייבים למנות קצין ציות ראשי (CCO) שיישא באחריות במקרה שהמתווך לא יקיים את דרישות בדיקת הנאותות, מערער גם את הנמל הבטוח הגנות.

משמעות הדבר, אמרו מומחים משפטיים, היא שאם ציוץ, פוסט בפייסבוק או פוסט באינסטגרם מפרים את החוקים המקומיים, סוכנות אכיפת החוק תהיה בגדר זכויותיה להזמין לא רק את האדם המשתף את התוכן, אלא את המנהלים של אלה. גם חברות.

קריאה של הוראות כללי ה-IT בהתאמה לסעיף 69(א) לחוק ה-IT מעלה כי אחריות זו יכולה להיות אפילו פלילית במהותה, כאשר ניתן להטיל על ה-CCO עונש מאסר של עד 7 שנים, אמר קאזים ריזבי. מייסד צוות החשיבה למדיניות ציבורית The Dialogue.

היעדר הגנת המטרייה של סעיף 79 עלול להוביל גם למצבים שבהם עובדי הפלטפורמה עשויים להיות אחראים על חוסר אשמה מצידם, אמר Prasanth Sugathan, מנהל משפטי ב-SFLC.in. הדבר עלול להוביל למצב שבו עובדים של ענקיות המדיה החברתית עלולים לשאת באחריות אישית על כך שלא הבטיחו שהמעסיק שלהם עמד בהוראות החוק. לדבריו, העובדים עלולים גם לשאת באחריות על חוסר אשמה מצידם.

מהן הנורמות העולמיות להגנה על נמל בטוח עבור מתווכים במדיה חברתית?

מכיוון שלרוב המתווכים הגדולים יותר של המדיה החברתית יש את המטה שלהם בארה'ב, הנצפה ביותר הוא סעיף 230 של חוק התקשורת הגינות משנת 1996, המספק לחברות אינטרנט נמל בטוח מכל תוכן שמשתמש מפרסם בפלטפורמות הללו. מומחים מאמינים כי הוראה זו בחוק האמריקאי היא שאפשרה לחברות כמו פייסבוק, טוויטר וגוגל להפוך לקונגלומרטים גלובליים.

כמו סעיף 79 של חוק ה-IT של הודו, סעיף 230 של חוק התקשורת הגינות קובע שאף ספק או משתמש של שירות מחשבים אינטראקטיבי לא יטופל כמפרסם או דובר של מידע כלשהו שסופק על ידי ספק תוכן מידע אחר.

המשמעות היא למעשה שהמתווך יהיה רק ​​כמו בעל חנות ספרים שלא יכול לתת דין וחשבון על הספרים בחנות, אלא אם כן הוכח שיש קשר בין הכותב או המוציא לאור של הספר לבין בעל חנות הספרים.

שתף עם החברים שלך: