הסבר: מהי רשת הנקודה הכחולה, על השולחן במהלך ביקור טראמפ בהודו
משקיפים התייחסו להצעה כאמצעי להתמודדות עם יוזמת החגורה והדרך של סין.
נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ עם ראש הממשלה נרנדרה מודי בביקורו בן יומיים בהודו עם נשיא ארה'ב דונלד טראמפ בביקור הבכורה שלו בהודו, שתי המדינות צפויות לדון ברשת Blue Dot Network, הצעה שתאשר פרויקטי תשתית ופיתוח. משקיפים התייחסו להצעה כאמצעי להתמודד עם יוזמת החגורה והדרך של סין (BRI), שהושקה לפני יותר משש שנים.
מהי רשת Blue Dot?
בראשות תאגיד המימון הבינלאומי לפיתוח (DFC) של ארה'ב, רשת הנקודה הבלו הושקה במשותף על ידי ארה'ב, יפן (הבנק היפני לשיתוף פעולה בינלאומי) ואוסטרליה (משרד החוץ והמסחר) בנובמבר 2019 בשולי ה-35. פסגת ASEAN בתאילנד.
היא נועדה להיות יוזמה מרובת אינטרסים שמטרתה לקרב ממשלות, המגזר הפרטי והחברה האזרחית כדי לקדם סטנדרטים איכותיים ומהימנים לפיתוח תשתיות גלובליות.
הסביר | קשרי הודו-ארה'ב, לאורך השנים
ביום שני, האתר הזה דיווח שהרשת היא כמו מדריך מישלן לפרויקטי תשתית. המשמעות היא שבמסגרת יוזמה זו, פרויקטי תשתית ייבדקו ויאושרו על ידי הרשת בהתאם לתקנים, לפיהם הפרויקטים צריכים לעמוד בעקרונות תשתיות גלובליים מסוימים.
הפרויקטים שיאושרו יקבלו נקודה כחולה, ובכך יקבעו סטנדרטים אוניברסליים של מצוינות, שימשכו הון פרטי לפרויקטים בכלכלות מתפתחות ומתעוררות.
מתנגדים ליוזמת החגורה והדרך של סין?
ההצעה לרשת הנקודה הכחולה היא חלק מאסטרטגיית הודו-פסיפיק של ארה'ב, שמטרתה להתמודד עם ה-BRI השאפתני של נשיא סין שי ג'ינפינג.
פרובל דסגופטה, מומחה אסטרטגי ומחבר, סיפר האתר הזה שבעוד שהנקודה הכחולה עשויה להיראות כקונטרה ל-BRI, היא תצטרך הרבה עבודה משתי סיבות. ראשית, יש הבדל מהותי בין BRI ל-Blue Dot - בעוד שהראשון כרוך במימון ישיר, המעניק למדינות נזקקות הקלה מיידית לטווח קצר, השני אינו יוזמת מימון ישיר ולכן עשוי שלא להיות מה שחלק מהמדינות המתפתחות זקוקות לו. השאלה היא אם Blue Dot מציעה פתרונות עולם ראשון למדינות עולם שלישי?
שנית, Dasgupta מזכירה ש-Blue Dot תדרוש תיאום בין מספר בעלי עניין בכל הנוגע לדירוג פרויקטים. בהתחשב בניסיון העבר של Quad, המדינות המעורבות בו עדיין נאבקות להקים גוש בר-קיימא. לכן, נותר לראות כיצד Blue Dot מסתדרת בטווח הארוך. (Quad הוא דיאלוג אסטרטגי לא רשמי בין ארה'ב, יפן, אוסטרליה והודו)
מדיניות החוץ של ארה'ב כלפי סין
לפני 2001, מדיניות החוץ של ארה'ב הייתה ממוקדת לשילוב סין בתוכניתה, אך זה השתנה לאחר הופעתה של סין כמעצמת על עולמית. תחת ברק אובמה, מדיניות החוץ של ארה'ב החלה להעביר את המיקוד לאסיה, שם ארה'ב רצתה להתמודד עם השפעתה הגוברת של סין.
למעשה, אסטרטגיית הביטחון הלאומי (NSS) תחת טראמפ אומרת את הדברים הבאים, סין מבקשת לעקור את ארצות הברית באזור ההודו-פסיפיק, להרחיב את טווחי המודל הכלכלי המונע על ידי המדינה ולסדר מחדש את האזור לטובתה.
מנקודת המבט של ארה'ב, אזור הודו-פסיפיק, המשתרע מהחוף המערבי של הודו ועד החוף המערבי של ארה'ב, הוא החלק הדינמי והמאוכלס ביותר מבחינה כלכלית בעולם.
יתרה מכך, ארה'ב רואה בהשקעות בתשתיות ובאסטרטגיות הסחר של סין כמחזקות את שאיפותיה הגיאופוליטיות, לרבות מאמצים לבנות ולצבא מאחזים בים סין הדרומי, שלפי ארה'ב מגביל את התנועה החופשית של סחר ומערער את היציבות האזורית.
שתף עם החברים שלך:
