הסבר: מדוע הצעת תקציב על מס על הודים העובדים בחו'ל עוררה בלבול
אם אזרחית הודית גרה בניו דלהי אך מרוויחה הכנסה מדמי שכירות מבית שבבעלותה בלונדון, אזי, יחד עם כל שאר ההכנסות שהיא מרוויחה בהודו, גם הכנסה משכירות זו תמשוך מס.

תיקון לחוק מס הכנסה שהוצע בהצעת חוק הכספים 2020, יצר בלבול לגבי הודים שעובדים ומתפרנסים בעיקר מחוץ להודו.
החשיבות הרחבה של התיקון, כפי שהובן ב-1 בפברואר, הייתה שכל ההודים שעבדו בחו'ל ולא שילמו מס הכנסה באותן מדינות - כמו ההודים הרבים שעובדים בתחומי שיפוט כמו איחוד האמירויות הערביות - יהיו חייבים במס במדינות אלו. הוֹדוּ. ראש הממשלה של קראלה פינראיי ויג'יאן כתב לראש הממשלה נרנדרה מודי ורשם את חוסר ההסכמה העזה של ממשלתו עם ההוראה, שלדבריו תפגע במי שעמל ומביא מטבע חוץ למדינה.
ב-2 בפברואר, ה משרד האוצר פרסם הבהרה , ושר האוצר נירמלה סיתרמן ביקש להרגיע אינדיאנים תושבי חוץ שלא יפגעו בהם בצורה בלתי הוגנת.
מהו החוק הקיים?
שני פרמטרים קובעים אם הודו גובה מס הכנסה על יחיד. הראשון הוא תושבות. שלא כמו בארצות הברית שבה אזרחות מרמזת גם על תושבות, בהודו, תושבות מחייבת אדם לחיות בפועל במדינה במשך מספר מוגדר של ימים בשנה.
הפרמטר השני הוא מקור ההכנסה - המדינה שבה נוצרת ההכנסה. ההבדל בין הטיפול לאזרח הודי תושב לאזרח הודי שאינו תושב הוא שעבור אזרח הודי תושב, חוק מס ההכנסה חל על הכנסתו של אותו אדם ברחבי העולם - כלומר, כל הכנסה שהושגה בכל תחום שיפוט משמשת לחישוב ההכנסה החייבת במס. ותושב הודי כזה נדרש לשלם מס על כל זה.
ממגזר החקלאי ועד למימון אישי, הנה הסיקור המלא של ה-Indian Express על תקציב 2020
אבל עבור הודי שאינו תושב, חוק מס ההכנסה חל רק על ההכנסה שהושגה מתוך הודו.
לפיכך, אם אזרחית הודית גרה בניו דלהי אך מרוויחה הכנסה מדמי שכירות מבית שבבעלותה בלונדון, אזי, יחד עם כל שאר ההכנסות שהיא מרוויחה בהודו, גם הכנסה משכירות זו תמשוך מס.
עם זאת, אם אזרח הודי נשאר ועובד בלונדון - מה שהופך אותה להודית שאינה תושבת - ובנוסף מרוויחה הכנסה מדמי שכירות מבית בדלהי, אזי מס ההכנסה ההודי יחול רק על הכנסות השכירות מאותו בית בדלהי.
ההבדל הזה בין תושבים שממוסים על הכנסתם הגלובלית לבין תושבי חוץ מחויבים רק על הכנסתם ההודית טמון בלב הבלבול.
מהו התיקון שמציעה הממשלה?
לתיקון המוצע לחוק ה-IT יש שלושה חלקים. הראשון מקצץ את מספר הימים שבהם אזרח הודי יכול לשהות בהודו מבלי להפוך לתושב, ל-120 מ-182. בתזכיר התקציב נאמר כי הוראה זו מנוצלת לרעה: אנשים שמבצעים בפועל פעילות כלכלית מהותית מהודו, לנהל את תקופת שהותם בהודו, כדי להישאר תושבי חוץ לנצח ולא להידרש להצהיר על הכנסתם הגלובלית בהודו.
השני משפיע על קטגוריית משלמי המסים שאינם תושבים רגילים. התזכיר הבהיר כי קטגוריה זו של אנשים נחצבה בעיקרה כדי להבטיח שתושב חוץ לא יעמוד לפתע בפני דרישת הציות של תושב, רק בגלל שהוא מבלה יותר ממספר הימים המוגדר בהודו במהלך שנה מסוימת.
תארו לעצמכם עכשיו NRI שנשאר מחוץ להודו בשבע השנים האחרונות ולאחר מכן מבלה 183 ימים ברצף אחד בשנה השמינית. מעמד NOR מבטיח שאדם כזה, שאינו תושב רגיל, לא יחויב במס כתושב. התיקון קובע כי NOR יהיה מישהו שלא היה תושב הודו במשך שבע מתוך 10 השנים האחרונות. לפי החוק הקיים, מדובר בתשע מתוך 10 השנים האחרונות.
התיקון השלישי המוצע הוא זה שיצר את הבלבול. תיקון זה אמר: אזרח הודי שאינו חייב במס בכל מדינה או טריטוריה אחרת ייחשב כתושב בהודו.
מה הבעיה בזה?
התיקון נתפס כמנסה להטיל מס על תושבי חוץ כתושבים. כאמור לעיל, תושבים מחויבים במס הכנסה על מלוא הכנסתם הגלובלית בעוד שתושבי חוץ מחויבים רק על הכנסתם ההודית.
זה הוביל לפאניקה מכיוון שבהיעדר הבהרות, כל תושבי חוץ העובדים בתחומי שיפוט פטורים ממס הגיעו למסקנה שכל הכנסתם באותם תחומי שיפוט ימשכו כעת את שיעור מס ההכנסה ההודי. מלבד ההטרדות הסבירות, זה ערער את כל העניין של אנשים לעזוב את בתיהם בהודו כדי לעבוד בתחומי שיפוט פטורים ממס.
למה הממשלה הציעה את זה?
הממשלה הבהירה כי אין בכוונתה לכוון לעובדים בתום לב, אלא לתפוס מעלימי מס שמשחקים את הוראות התושבות כדי להתחמק מכל המסים. סוגיית חסרי אזרחות מטרידה את עולם המס כבר לא מעט זמן. זה בהחלט אפשרי ליחיד לסדר את ענייניו בצורה כזו שהוא לא חייב במס בכל מדינה או תחום שיפוט במהלך שנה.
הסדר זה מועסק בדרך כלל על ידי אנשים בעלי הון גבוה (HNWI) כדי להימנע מתשלום מסים לכל מדינה/אזור שיפוט על הכנסה שהם מרוויחים. חוקי המס לא צריכים לעודד מצב שבו אדם אינו חייב במס בשום מדינה, נכתב בתזכיר התקציב. לאחר ההבהרה, הממשלה צפויה לתקן כעת את התיקון המוצע.
Express Explained נמצא כעת בטלגרם. נְקִישָׁה כאן כדי להצטרף לערוץ שלנו (@ieexplained) והישאר מעודכן בחדשות האחרונות
שתף עם החברים שלך: