הסבר: כיצד גיזוז פחם יכול לעזור להודו להפחית את יבוא האנרגיה שלה
על פי הודעה לעיתונות של משרד הכימיקלים והדשנים, ההחלטה נועדה לצמצם את הסתמכות הודו על יבוא ולעזור למדינה לעמוד בהתחייבויותיה של הסכם CoP-21 בפריז.

בשבוע שעבר זכה מפעל הדשנים טלכר של אודישה בחוזה להקמת יחידת גיזוז פחם לייצור אוריאה ואמוניה. זה היה חלק מיוזמת הממשלה להחיות מפעלי דשנים סגורים השייכים לתאגיד הדשנים של הודו מוגבלת (FCIL) ול-Hindustan Fertilizers Corporation Ltd (HFCL).
על פי הודעה לעיתונות של משרד הכימיקלים והדשנים, ההחלטה נועדה לצמצם את הסתמכות הודו על יבוא ולעזור למדינה לעמוד בהתחייבויותיה של הסכם CoP-21 בפריז.
מהו גיזוז פחם, הפרויקט בטלכר?
גיזוז פחם הוא תהליך המרת פחם לגז סינתזה (נקרא גם סינגז), שהוא תערובת של מימן (H2), פחמן חד חמצני (CO) ופחמן דו חמצני (CO2). ניתן להשתמש בגז סינת במגוון יישומים כמו ייצור חשמל וייצור מוצרים כימיים כמו דשנים.
על פי התוכנית לניתוח מערכות טכנולוגיות אנרגטיות (ETSAP) של סוכנות האנרגיה הבינלאומית, תהליך הגיזוז הפחם טומן בחובו פוטנציאל טוב בעתיד, כאשר פחם הוא הדלק המאובנים הזמין בשפע ברחבי העולם, ושגם פחם ברמה נמוכה יכול לשמש התהליך.
האתר של Talcher Fertilizers Limited אומר ש-Fritilizer Corporation of India Ltd (FCIL) החלה לראשונה לייצר אוריאה ואמוניה במפעל אודישה בשנת 1980. עם זאת, הגבלות כוח תכופות, חוסר התאמה טכנולוגית ומאזן קיטור מעורער אילצו את המפעל להפסיק בסופו של דבר את פעילותו. ואז בשנת 2007, הממשלה החליטה להחיות את מפעלי ה-FCIL שהורדו, ו-Talcher Fertilizers Limited (TFL) הוקמה ב-2014 כקונסורציום של חברות ממשלתיות GAIL, CIL, RCF ו-FCIL תחת אותו מאמץ.
קרא גם | הודו עשויה להפוך לאפס יבואנית אוריאה אפילו לפני 2024
צמצום יבוא אנרגיה, הגברת מותג בהודו, ידידותי לסביבה
לפי נתוני משרד הכימיקלים והדשנים, אוריאה מופקת כיום באמצעות גז טבעי מאוחד, המורכב הן מגז טבעי מקומי והן מ-LNG מיובא. השימוש בפחם זמין מקומי לייצור דשנים יעזור להפחית את ייבוא LNG, אמר המשרד.
המשרד גם אמר כי הודו מייבאת כיום 50 עד 70 לאך טון אוריאה מדי שנה, וכי תחיית היחידות תסייע להגביר את הזמינות של דשנים מתוצרת מקומית. שר הכימיקלים והדשנים D V Sadananda Gowda אמר שהפרויקט ייצור תעסוקה ישירה ועקיפה של כ-4,500 איש.
ההודעה לעיתונות הוסיפה כי הידידותיות לסביבה של הפרויקט תסייע להודו לעמוד בהתחייבויותיה במסגרת הסכם CoP-21 פריז.
שתף עם החברים שלך: