הסבר: מדוע מסגד אקצא בירושלים הוא פתיל ערבי-ישראלי
מסגד אל-אקצא בירושלים: הנה כמה עקרונות בסיסיים על מתחם המסגד, החל מחשיבותו במשך מאות שנים עבור שלוש דתות מרכזיות ועד מדוע הוא מהווה נקודת בזק כיום.
מתפללים פלסטינים מוסלמים מתפללים במהלך לאילת אל-קאדר, או בליל הגורל, בחודש הצום הקדוש רמדאן, מול מסגד כיפת הסלע במתחם מסגד אל אקצא בעיר העתיקה בירושלים יום שבת, 8 במאי 2021. . (צילום AP/מחמוד איליאן) נכתב על ידי ריק גלדסטון
העימותים האלימים בין פלסטינים לכוחות הביטחון הישראליים במסגד אל-אקצא בירושלים החודש הזה משקף את משמעותו כחלק מאחד השטחים הדתיים המעורבים ביותר בארץ הקודש.
הנה כמה עקרונות בסיסיים על מתחם המסגד, החל מחשיבותו לאורך מאות שנים עבור שלוש דתות מרכזיות ועד מדוע הוא מהווה נקודת בזק כיום.
ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך
מהו מסגד אל-אקצא?
מסגד אל-אקצא הוא אחד המבנים הקדושים ביותר באמונה האסלאמית.
המסגד שוכן בתוך אתר בשטח של 35 דונם הידוע על ידי המוסלמים כחראם אל-שריף, או מקדש האצילים, ועל ידי יהודים כהר הבית. האתר הוא חלק מהעיר העתיקה בירושלים, המקודש לנוצרים, ליהודים ולמוסלמים.
בערבית, אקצא מתורגם כרחוק ביותר, ובמקרה זה מדובר בהתייחסות לכתבי הקודש האסלאמיים ולתיאורו של הנביא מוחמד שנסע ממכה למסגד בלילה אחד כדי להתפלל ואז עולה לשמים.
המסגד, שיכול להכיל 5,000 מתפללים, הושלם על פי ההערכות בתחילת המאה השמינית ופונה לכיפת הסלע, המקדש האסלאמי בעל כיפת הזהב המהווה סמל מוכר של ירושלים. המוסלמים רואים במתחם כולו קדוש, כאשר המוני מתפללים ממלאים את חצרותיו כדי להתפלל בחגים.
עבור יהודים, הר הבית, המכונה בעברית הר הבית, הוא המקום הקדוש ביותר משום שהיה בו שני מקדשים עתיקים - הראשון, נבנה על ידי שלמה המלך, על פי המקרא, ולאחר מכן נהרס על ידי הבבלים; והשני עמד כמעט 600 שנה לפני שהאימפריה הרומית הרסה אותו במאה הראשונה.
ארגון האומות המאוחדות לחינוך, מדע ותרבות, אונסק'ו, סיווג את העיר העתיקה בירושלים ואת חומותיה כאתר מורשת עולמית, כלומר היא נחשבת כבעלת חשיבות בינלאומית יוצאת דופן ולכן כראויה להגנה מיוחדת.
למי יש שליטה על המסגד?
ישראל כבשה את מזרח ירושלים, כולל העיר העתיקה, מירדן במהלך מלחמת ערב-ישראל של 1967, ולאחר מכן סיפחה את האזור. ישראל הכריזה מאוחר יותר שירושלים מאוחדת היא בירתה, אם כי צעד זה מעולם לא זכה להכרה בינלאומית.
תחת הסדר סטטוס קוו עדין, נאמנות איסלמית המכונה הווקף, הממומנת ונשלטת על ידי ירדן, המשיכה לנהל את מסגד אל-אקצא ואת כיפת הסלע, כפי שעשתה במשך עשרות שנים, תפקיד מיוחד שאושר מחדש בשלום ישראל ב-1994 הסכם עם ירדן.
כוחות הביטחון הישראליים שומרים על נוכחות במקום והם מתאמים עם הווקף. יהודים ונוצרים רשאים לבקר, אך בניגוד למוסלמים, נאסר עליהם להתפלל בשטח במסגרת הסדר הסטטוס קוו. (יהודים מתפללים ממש מתחת לרמה הקדושה בכותל, שרידי חומת תמך שהקיפה פעם את הר הבית).
המתיחות על מה שהמבקרים מכנים אפליה של ההסדר נגד לא-מוסלמים עלתה מעת לעת לכדי אלימות.
מה שמוסיף למתחים היא החגיגה השנתית של ישראל ליום ירושלים, חג רשמי לציון כיבוש העיר כולה. החגיגה, שנערכה לאחרונה ביום שני, מהווה פרובוקציה לפלסטינים רבים, כולל תושבי מזרח ירושלים. הפלסטינים רוצים שמזרח ירושלים תהיה בירתה של מדינה פלסטינית עתידית - סיכוי שנראה רחוק יותר ויותר.
הצטרף עכשיו :ערוץ ה-Explained Telegram
האם ישראל רוצה להשתלט על האתר במלואו?
גורמים ישראלים, ובהם ראש הממשלה בנימין נתניהו, אמרו כי אין בכוונתם לשנות את הסטטוס קוו.
אבל כמה קבוצות דתיות ישראליות לחצו זה מכבר על הזכות להתפלל במקום. באפריל, משרד החוץ של ירדן התלונן רשמית על מספר רב של מבקרים יהודים באתר, וכינה זאת הפרה של הסטטוס קוו.
מה שונה בהפגנות האחרונות?
בשבועות שלפני פרוץ האלימות ביום שני באל-אקצא, נבנה המתיחות בין כמה יהודים ופלסטינים בנושאים שאינם קשורים למתחם המסגד.
הם כללו עימותים אלימים בין ישראלים לפלסטינים שפרצו לפני מספר שבועות ברחבי העיר העתיקה. כמה פלסטינים תקפו יהודים אורתודוקסים בירושלים, וקבוצת עליונות יהודית קיצונית ערכה צעדה שבה המשתתפים קראו מוות לערבים.
הפלסטינים גם כעסו על כך שהמשטרה אסרה עליהם להתאסף ברחבה מועדפת ליד העיר העתיקה במהלך השבועות הראשונים של חודש הרמדאן הקדוש.
בהתלקחות נוספת של המתיחות, פלסטינים נאבקו עם משטרת ישראל על פינוי צפוי של תושבים פלסטינים בשכונת שייח' ג'ראח במזרח ירושלים כדי לפנות מקום לבניית התנחלויות ישראליות.
העימותים הגיעו כשממשלת ישראל נמצאת בחוסר יציבות פוליטית, לאחר ארבע בחירות חסרות הכרעה בשנתיים האחרונות, ולאחר שהנשיא מחמוד עבאס מהרשות הפלסטינית דחה ללא הגבלת זמן את הבחירות לחקיקה הפלסטיניות המתוכננות להמשך החודש. זו הייתה הפתק הראשון מסוג זה מאז 2006.
|35 הרוגים בעזה, 3 בישראל, עם הסלמה באלימותכיצד עיצבו עימותים קודמים את הסכסוך הישראלי-פלסטיני?
האשמות מרות ועמדות קשוחות הדהדו מכל העימותים על המקדשים הדתיים בעיר העתיקה בירושלים, אך חלקם מתבלטים במיוחד כמי שסייעו לעצב את המדיניות הישראלית.
ב-1990, למשל, התפוצצו מהומות קטלניות לאחר שקבוצת קיצונים יהודים ביקשה להניח אבן פינה למקדש שיחליף את השניים שנהרסו בימי קדם. האלימות הובילה לגינוי נרחב של ישראל, כולל על ידי ארצות הברית.
בשנת 2000, ביקור באתר כדי לטעון תביעות יהודיות שם, בראשות הפוליטיקאי הימני הישראלי אריאל שרון - אז מנהיג האופוזיציה של ישראל - היה הזרז להתקפה נפיצה של אלימות ישראלית-פלסטינית שהובילה להתקוממות הפלסטינית הידועה בשם האינתיפאדה השנייה.
בשנת 2017 פרץ משבר לאחר ששלושה אזרחים ערבים-ישראלים במתחם ירו והרגו שני שוטרים דרוזים ישראלים. זה הוביל את הרשויות הישראליות להגביל את הגישה לאתר ולהתקין גלאי מתכות ומצלמות.
הזעם הערבי על אותם אמצעי אבטחה הוביל ליותר אלימות ומתיחות עם ירדן שהצריכו תיווך דיפלומטי של ארה'ב. גלאי המתכות הוסרו.
שתף עם החברים שלך:
