הסבר: מדוע פולין תומכת בחוקים שמקשים על יהודים להשיב רכוש גנוב

שר החוץ של ישראל יאיר לפיד כינה את החקיקה 'חרפה, בעוד ששגרירות המדינה בפולין אמרה שהיא 'תאפשר את החזרת הרכוש שנתפס ותקשה על משפחות לבקש פיצויים.

המשתתפים משתתפים ב'מצעד החיים' השנתי להנצחת השואה במחנה הריכוז הנאצי לשעבר אושוויץ, בז'ז'ינקה ליד אושווייצ'ים, פולין. (צילום: רויטרס)

ב-24 ביוני, הבית התחתון של הפרלמנט של פולין העביר טיוטת חקיקה שתשנה את הכללים להשבת רכוש במדינה. אבל המהלך הזה ספג ביקורת הן מקומית והן בינלאומית, כאשר מבקרים אמרו שהוא יקשה על יהודים לשחזר רכוש שנתפס על ידי הכובשים הנאצים של פולין במהלך מלחמת העולם השנייה. לפחות בשנה האחרונה מגנה פולין על תוכניותיה, שעלו על כנה בשבוע שעבר עם העברת טיוטת החקיקה.

רויטרס דיווח כי חקיקה זו תטמיע פסיקה של בית הדין לחוקה משנת 2015, לפיה צריך להיות מועד אחר כך לא ניתן עוד לערער על החלטות מנהליות שגויות. החוק קובע מועד זה ל-30 שנה.

כיצד משפיעה החקיקה הזו על משפחות יהודיות?

הקהילה היהודית של פולין הכבושה נמחקה כמעט לחלוטין על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה ורכושם נשדד, נגנב והולאם על ידי הממשלה הקומוניסטית שלאחר המלחמה. בעלי רכוש יהודים וצאצאיהם וכן ארגונים יהודיים פועלים כבר עשרות שנים לפיצויים ולהשבת הרכוש הגנוב.

חלק מהחוקרים מתחקים אחר תחילתן של תביעות פיצויים ל-1989, לאחר נפילת הקומוניזם, אך אחרים טוענים שזה התחיל הרבה קודם, לאחר תום המלחמה. במאמרו שכותרתו 'רכוש יהודי לאחר 1945: תרבויות וכלכלות של בעלות, אובדן, הבראה והעברה', כותב יעקב ארי לבנדס כי השיח בנושא השילומים החל כבר ב-1945.

בכתביו, ההיסטוריון ממלחמת העולם השנייה דוד גרלך מזכיר שרוב הרכוש שאבדו היהודים מעולם לא הוחזר והוא מתעמק במשמעות של רכוש גנוב ליהודים וכיצד הוא עיצב את זיכרונותיהם על העבר, במיוחד כיצד בעלים חדשים ושאינם הבעלים היהודים של החפצים הללו רואים אותם אחרת מאשר ניצולי השואה. בעוד שפולנים רבים הואשמו בשותפות, אלפי אחרים סיכנו גם הם את חייהם כדי להגן על שכנים יהודים במהלך שנות המלחמה.

למה הדיון הזה חשוב?

לפני המלחמה הייתה בפולין אחת הקהילות היהודיות הגדולות בעולם. בשנה שעברה, במלאת 75 שנה לשחרור אושוויץ, הפכה פולין למדינה היחידה באיחוד האירופי שלא חוקקה על השבת רכוש. אז, ארגונים יהודיים גדולים הביאו את תשומת הלב לאופן שבו היעדר החקיקה משפיע על ניצולים וצאצאי הקורבנות. גדעון טיילור, מנהל התפעול של ארגון ההשבתה היהודית העולמית (WJRO), אמר לפרסומי חדשות כי כלכלת המדינה ממשיכה ליהנות מהלאמת רכוש של בעלים יהודים על ידי הממשלה הקומוניסטית בשנים שלאחר המלחמה בפולין.

ל DW הדו'ח מהשנה שעברה מצטט הערכה שערכה ממשלת ישראל לפני 14 שנים, בה קבעו מומחים כי רכוש חסר ירושה שהשתלט על ידי המשטר הקומוניסטי בפולין היה בעל שווי מצרפי של כ-30 מיליארד דולר הכוללים כ-1,70,000 נכסים פרטיים.

מה יש לפולין לומר?

מפלגת השלטון בפולין חוק וצדק (PiS) טענה כי המדינה הייתה קורבן במהלך מלחמת העולם השנייה וכי אין להצמיד לה התחייבויות כספיות כלשהן. ימים לפני הבחירות במדינה בשנה שעברה, עלה מחדש הדיון הזה, שבעקבותיו אמר הנשיא אנדז'יי דודה שלעולם לא יאפשר פיצוי על רכוש יהודי שנלקח במהלך המלחמה.

בלומברג חדשות ציטטו את דודא שאמר בנאום בטלוויזיה בכלי שידור ממלכתי לפני יציאת פולין לקלפיות שלא ישלמו פיצויים על רכוש חסר יורש... לעולם לא אחתום על חוק שיזכה כל קבוצה אתנית מול אחרים . הנזק צריך להיות משולם על ידי מי שהתחיל את המלחמה. באותה תקופה, משקיפים אמרו שדעותיו של דודה הנטויות בצורה חדה לימין, ומתבטאות חזק יותר מבעבר, הן ניסיון למשוך בוחרים במהלך בחירות שנויות במחלוקת, על ידי דחיפה של רטוריקה לאומנית.

בשנים האחרונות, היסטוריונים הביעו דאגה גוברת מפוליטיקת הזיכרון בפולין, שלדבריהם מביאה לניסיון לשכתב את ההיסטוריה. בפברואר השנה, לראשונה בתולדות המדינה, השתמש אדם ב'חוק השואה' של המדינה כדי לתבוע בבית משפט אזרחי. החוק הזה אוסר להאשים את פולין בפשעי השואה. ב-9 בפברואר 2021, הרשיע בית משפט מחוזי בוורשה שני היסטוריונים פולנים לשואה, יאן גרבובסקי וברברה אנגלקינג, בהפרת כבודו של אדוארד מלינובסקי, גבר פולני שכיהן כראש עיריית כפר בפולין במהלך מלחמת העולם השנייה. הם כתבו בוחנים את ההיסטוריה והמעורבות של המדינה במהלך שנות המלחמה.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

השופט הורה להיסטוריונים לפרסם התנצלות פומבית. מאוחר יותר העניק גרבובסקי ראיונות המסכמים את פסק הדין שבו הורשעו שני ההיסטוריונים שייחסו לפולנים את פשעי השואה שביצע הרייך השלישי יכולים להתפרש כפוגעים ובולטים בתחושת הזהות והגאווה הלאומית.

בעוד המחברים מערערים על פסק הדין, היסטוריונים של השואה מאמינים שחוק זה ופסיקה זו יקשו על ביצוע מחקר על פשעים שהתרחשו על אדמת פולין במהלך מלחמת העולם השנייה.

בשנת 2018, בעקבות ביקורת של ארה'ב וישראל, ממשלת פולין נאלצה להסיר חלקים מחוק השואה הזה שהטיל עונשי מאסר על אנשים שטענו שהאומה הייתה שותפה לפשעי הנאצים.

חוקרים מאמינים כי הדרך התוקפנית הזו שבה התפתחה פוליטיקת הזיכרון במדינה יכולה להיות מקורה בניצחון הבחירות של מפלגת החוק והצדק ב-2015, שעסקה בעקביות במסע פרסום שמטרתו לדחוף לקריאה מושחתת של ההיסטוריה הפולנית שמנסה במיוחד למחוק עדויות לשותפותם של פולנים נוצרים בשואה, על ידי התמקדות בזוועות הנאצים והסובייטים, וכיצד גם הפולנים היו קורבנות - נרטיבים שמתאימים ללאומנים במדינה.

מה הפיתוח האחרון?

שר החוץ של ישראל יאיר לפיד כינה את החקיקה בושה וחרפה, בעוד ששגרירות המדינה בפולין פרסמה הודעה בטוויטר שבה נאמר כי היא לא תאפשר החזרת רכוש שנתפס ותקשה על משפחות לבקש פיצויים. ארה'ב הצטרפה לישראל בביקורת על המהלך של פולין. החלטת הפרלמנט של פולין אתמול הייתה צעד בכיוון הלא נכון. אנו קוראים לפולין לא להעביר את החקיקה הזו קדימה, אמר דובר מחלקת המדינה האמריקאית נד פרייס בטוויטר.

אנו מאמינים בחשיבות של הסדרת סוגיות ההשבה מתקופת השואה כדי להבטיח הוגנות ושוויון לכל הקורבנות. החלטת הפרלמנט של פולין אתמול הייתה צעד בכיוון הלא נכון. אנו קוראים לפולין לא להעביר את החקיקה הזו קדימה.

- נד פרייס (@StateDeptSpox) 25 ביוני 2021

אז, ב-27 ביוני, זימנה ישראל את שגריר פולין כדי להביע את אכזבתה העמוקה על העברת הצעת החוק בבית התחתון של הפרלמנט במדינה. בתורו, משרד החוץ הפולני זימן את הממונה על ישראל בוורשה.

שתף עם החברים שלך: