ExplainSpeaking: האתגר של מיומנות הודו
בשיעור אבטלה של למעלה מ-19%, אחד מכל חמישה הודים שסיים לימודים (או אפילו טוב יותר) מובטל. זה כמעט כאילו הכלכלה מענישה אותך על השכלה.
באתר בנייה בטריפורה (צילום אקספרס) קוראים יקרים,
בנאום לרגל יום הכישורים העולמי לנוער בשבוע שעבר, ראש הממשלה נרנדרה מודי שוב הדגיש את החשיבות של כוח עבודה מיומן על השגת המטרה להפוך ל- Atmanirbhar Bharat. הוא אמר שבעולם של היום יצמחו רק אותם אנשים ומדינות שהם מיומנים. הוא התייחס לתוכניות ולתכניות המנוהלות על ידי הממשל שלו - כגון משימת מיומנות הודו ו'הולכים באינטרנט כמנהיגים' (או מטרה) וכו' - כדי לטעון שהודו הניחה את הבסיס לשיפור רמת המיומנות בקרב בני הנוער.
ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך
עם זאת, על פי רוב ההערכות (ראה את התרשים שלהלן; מקור: Statista), הודו ממשיכה להיות מדינה המתמודדת עם אחד המחסור הגבוה ביותר בכוח עבודה מיומן. תרשים זה מסתכל בעצם על חברות המתמודדות עם מחסור בעובדים מיומנים.
מדינות המתמודדות עם המחסור הגדול ביותר במיומנויות אבל זה רק צד אחד של הבעיה.
הצד השני הוא האבטלה המסיבית בהודו - כזו שמחמירה עם הישגי השכלה (ראה את התרשים למטה; מקור: CMIE). הנתונים לתרשים זה הם לתקופת ינואר עד אפריל 2021, כאשר שיעור האבטלה הכולל במדינה עמד על 6.83%. לשם השוואה, בעלי סיום (או אפילו תארים גבוהים יותר) מתמודדים עם כמעט פי שלושה מרמת האבטלה. בשיעור אבטלה של למעלה מ-19%, אחד מכל חמישה הודים שסיים לימודים (או אפילו טוב יותר) מובטל. זה כמעט כאילו הכלכלה מענישה אותך על כך שאתה מקבל השכלה.
התוצאה של שני תרשימים אלה: מצד אחד, חברות בהודו מתמודדות עם מחסור חריף בכוח אדם מיומן, ומצד שני, בהודו יש מיליוני מובטלים משכילים.
אתגר הכישורים מה מסביר את המוזרות הזו? חוסר המיומנות.
לפני שמבינים את גודל אתגר המיומנות שעימו מתמודדת הודו, חשוב להבין למה אנחנו מתכוונים במיומנות.
משאב טוב בהקשר זה הוא הדו'ח לשנת 2018 של המועצה הלאומית למחקר כלכלי יישומי - שכותרתו המתאימה No time to lose.
דוח זה מסביר כי ישנם שלושה סוגים של מיומנויות. ראשית, המיומנויות הקוגניטיביות, שהן הכישורים הבסיסיים של אוריינות וחשבון, ידע יישומי וכישורי פתרון בעיות ומיומנויות קוגניטיביות גבוהות יותר כגון ניסוי, חשיבה ויצירתיות. לאחר מכן ישנן המיומנויות הטכניות והמקצועיות, המתייחסות ליכולת הפיזית והנפשית לבצע משימות ספציפיות תוך שימוש בכלים ושיטות בכל עיסוק. לבסוף, ישנן מיומנויות חברתיות והתנהגותיות, הכוללות עבודה, תקשורת והקשבה לאחרים.
ניתן לשלב רמות שונות של שלושת סוגי המיומנויות הללו כדי לסווג עוד יותר כישורים לכישורי יסוד, יכולת תעסוקה ויזמות (ראה את התרשים שלהלן).
ניתן לשלב רמות שונות של שלושת סוגי המיומנויות הללו כדי לסווג עוד יותר מיומנויות למיומנויות יסוד, יכולת תעסוקה ויזמות מה היקף אתגר הכישורים העומד בפני הודו?
על פי דו'ח 2018 של NCAER, בהודו היו כ-468 מיליון אנשים בכוח העבודה שלה. כ-92% מהם היו במגזר הבלתי פורמלי. כ-31% היו אנאלפביתים, רק 13% היו בעלי השכלה יסודית, ורק 6% היו בוגרי מכללות. יתרה מכך, רק כ-2% מכוח העבודה היו בעלי הכשרה מקצועית רשמית, ורק 9% היו בעלי הכשרה מקצועית לא רשמית.
דו'ח זה גם העריך שכמעט 1.25 מיליון עובדים חדשים (בני 15-29) צפויים להצטרף לכוח העבודה של הודו מדי חודש עד 2022.
תצפית ראויה לציון בדוח זה הייתה שמתוך יותר מ-5 אלף סטודנטים לתואר ראשון בשנה האחרונה בגילאי 18-29 שנבדקו, כ-54% נמצאו בלתי ניתנים להעסקה.
מה עומד על כף המאזניים?
אם בעיית המיומנות לא תיפתר, הודו מסתכנת בהפקרת הדיבידנד הדמוגרפי שלה.
עיין בתרשים למטה כדי להבין זאת בצורה ברורה יותר. התרשים מראה כי הודות לעובדה שאוכלוסיית הודו בגיל העבודה (אזור ירוק בהיר) גדלה מהר יותר מאוכלוסיית התלויים הצעירים והמבוגרים בה (אזור ירוק כהה), יש הזדמנות מצוינת להודו לשפר הן החברתיות והן הכלכליות שלה. תוצאות אם המספר הגבוה יותר של עובדים מועסקים באופן פרודוקטיבי. בדיוק בשנת 2020, שיעור ההודים המשתייכים לגיל העבודה (גילאי 15 עד 64) ואלו התלויים יהיה 50-50. בין 2020 ל-2040, שיעור זה יהפוך לטובה עוד יותר.
ישנה הזדמנות מצוינת להודו לשפר הן את התוצאות החברתיות והן הכלכליות שלה אם מספר העובדים הגבוה יותר מועסק באופן פרודוקטיבי. אבל אם זה יהפוך לדיבידנד דמוגרפי או לא יהיה תלוי לחלוטין בכמה מבין אלה בגילאי העבודה עובדים ומשגשגים. אם הם לא עובדים בשכר טוב, למשק לא יהיו המשאבים לדאוג לעצמו שכן בכל שנה שחולפת, שיעור התלויים ימשיך לעלות לאחר 2040.
במילים פשוטות, כדי להשיג את מקומה הראוי ולהגשים את שאיפותיה, הודו חייבת להתעשר לפני שהיא מזדקנת, קובע הדו'ח בתמציתיות.
אבל למה הודו תקועה עם רמות נמוכות של מיומנות? ההודים הצטיינו במומחיות טכנית ברמה העולמית - בין אם זה רפואה או הנדסה. אז מה מסביר את פרדוקס המיומנות הביתית של הודו?
חלק גדול מהצרות הוא תנאי ההתחלה. למעלה מ-90% מכוח העבודה בהודו נמצאים במגזר הבלתי פורמלי. לפי חוקרים ב-NCAER, הודו לכודה במעגל קסמים: חוסר פורמליות רב יותר של כוח העבודה מוביל לתמריצים נמוכים יותר לרכוש מיומנויות חדשות. מול עובדים לא מיומנים מספיק, עסקים בוחרים לעתים קרובות להחליף כוח אדם במכונות. הסיבה לכך היא שעבודה מיומנת וטכנולוגיה משלימות, אבל עבודה וטכנולוגיה לא מיומנת הן תחליפים. זה, בתורו, מוביל לעוד פחות משרות רשמיות.
מיליוני הודים שעובדים בחקלאות ממשיכים להתקיים מכיוון שאין להם את הכישורים לקחת משרות במגזר התעשייתי או השירותים, אפילו שמגזרים אלה לא הצליחו ליצור הזדמנויות עבודה נאותות.
מה ניתן לעשות כדי לשבור את המעגל הזה?
חיסרון מובהק בגישה של הודו כלפי מיומנות היה התעלמות מדרישות השוק. לרוב, מיומנויות ניתנו בצורה מלמעלה למטה. לפיכך, רוב מאמצי המיומנות מתמקדים כמעט אך ורק במתן מיומנויות מסוימות, אך אינם מצליחים להתאים אותם לצרכי השוק.
מומחים טוענים שכדי שתוכניות מיומנות יניבו תוצאות מתמשכות, אפילו התאמה אינה מספיקה. בהתחשב באופן שבו דרישות השוק משתנות - למשל, ראה כיצד מגיפת קוביד העלתה את שרשראות האספקה - מאמצי המיומנות חייבים לנסות לצפות את צרכי השוק.
שתף את הצפיות והשאילתות שלך בכתובת udit.misra@expressindia.com
להישאר בטוח,
אודית
שתף עם החברים שלך:
