ספריית העיסה של מנטו 'Shikari Auratein' תורגמה לאנגלית
הספר החדש, שכותרתו נשים טרף, פורסם בהוצאת Speaking Tiger, מכיל כחצי תריסר סיפורים קצרים ומצחיקים ושני מערכונים - כולם מביאים את הצד הפחות מוכר של הסופר האגדי של אורדו.
Shikari Auratein של Manto, פורסם במקור בשנת 1955. (תמונה) האם הדימוי של סעדאת חסן מנטו של גאון בעייתי וכתביו האפלים והמטרידים על Partition האפילו על הרבגוניות שלו כסופר וכמספר סיפורים? אולי כן, מאמין סבא מחמוד באשיר שיצא עם תרגום לאנגלית של Shikari Auratein של מאנטו, שיצא לאור במקור ב-1955.
הספר החדש, שכותרתו 'נשות טרף' ופורסם על ידי Speaking Tiger, מכיל כחצי תריסר סיפורים קצרים ומצחיקים ושני מערכונים - כולם מביאים את הצד הפחות מוכר של הסופר האגדי של אורדו. שמו של מאנטו הפך להיות שם נרדף לסיפורים הקצרים שלו המתרחשים סביב המחיצה, כמו 'טובה טק סינג', 'קאאלי שלוואר', 'בו' ו'חול דו'. למרבה הצער, הסיפורים האלה האפילו על המורכבות, הטווח והרבגוניות של עבודתו, אומר בשיר.
המקרה של מאנטו דומה, במידה, לזה של בן זמנו איסמת צ'וגטאי, שמזוהה יותר עם הסיפור ה'שנוי במחלוקת' שלה 'ליחאף' מאשר כל מיצירות המופת האחרות שלה. הקוראים העריכו רק לעתים רחוקות את היצירות השלמות של שני המאסטרים הללו בספרות אורדו, היא אומרת בספר. הסיפורים והמערכונים ב'נשות טרף' מראים צד אחר לגמרי של מנטו - גס, מצחיק ללא רחם ועיסתי להפליא, גם כשהם מסתיימים בטרגדיה.
למי שמכיר את מנטו רק בגלל סיפורי המחיצה קורעי הלב שלו, ספר זה מציג ז'אנר כתיבה שונה, ומציג אותו כסופר מוכשר של ספרות ספרות וקומדיות של נימוסים וכן כבעל טור קאוסטי, אומר בשיר.
סופר, משורר ומתרגם, יצירותיו שפורסמו של באשיר כוללות זיכרון עבר (2006), בלעתי את הירח: השירה של גולזר (2013) ו-Aandhi של גולזר: תובנות לתוך הסרט (2019). בכל הנוגע לתרגום, היא אומרת, לעולם אין מילה נכונה או לא נכונה, כשלעצמה, אלא מילה טובה ומילה טובה יותר והכל תלוי עד כמה המתרגם מכיר היטב את הניואנסים התרבותיים של שפת המקור, יחד עם זאת. עם השליטה שלה על שפת היעד.
תמיד יש מילים, ביטויים וניבים ספוגים בסביבה תרבותית, שכמעט בלתי אפשרי לשכפל בשפת היעד. בכל המקרים האלה, עשיתי ניסיונות כנים ונואשים לשמר את המרקם התרבותי של המקור כמיטב יכולתי, אומר בשיר. אף על פי כן, היא מודה שתרגום מנטו היה מאתגר בגלל שפת הדיבור הלא ברורה שבה השתמש יחד עם משחק המילים הערמומי והאירוני שלו.
הדמויות שלו דיברו בשפת המילייה החברתי שלהן. המבחן היה להיות מסוגל לתרגם את הניואנסים והקונוטציות הכל כך עטופים באותו עידן עברו שאליו השתייכה המחבר, היא אומרת. מאנטו, עיתונאי, סופר ותסריטאי קולנוע, נולד בלודיאנה בשנת 1912 ומת בשנת 1955 בגיל 42 בפקיסטן, לשם היגר לאחר חלוקת החלוקה לאחר שהות פורייה יצירתית בבומביי דאז.
שתף עם החברים שלך:
