ימיו האחרונים של מולה מוחמד עומר: כיצד ספר חדש מתמודד עם טענות ארה'ב

המחברת, העיתונאית ההולנדית העצמאית Bette Dam, עבדה מקאבול מ-2009 עד 2014. הביוגרפיה שלה על עומר, Searching for an Enemy, פורסמה בהולנדית בחודש שעבר. במאמר שפרסם באנגלית צוות חשיבה בשם זומיה, דאם מסכם את הספר.

סטילס מתוך סרטון שצולם בחשאי על ידי ה-BBC ב-1996 של מולה עומר. זו אחת אולי שלוש או ארבע התמונות היחידות הזמינות של האמיר לשעבר של הטליבאן.

ספר חדש טוען כי מולה מוחמד עומר, מנהיג הטליבאן המבוקש על ידי ארצות הברית עד שהוכרז מותו ב-2015, הסתתר קרוב לבסיס צבאי אמריקאי באפגניסטן. הטענה (מדווחת בפרסומים שונים לרבות האתר הזה יום שלישי) נוגד את עמדת ארה'ב באותן שנים - שעומר התחבא ומת בפקיסטן - ומדגיש כישלון לכאורה של המודיעין האמריקאי. הרשויות האפגניות דחו את תביעת הספר ביום שלישי. אנו דוחים בתוקף את הטענה ההזויה הזו ורואים בה מאמץ ליצור ולבנות זיהוי עבור הטליבאן ותומכיו הזרים. יש לנו מספיק ראיות שמראות שהוא חי ומת בפקיסטן. פרק זמן! צייץ הארון צ'חנסורי, דובר נשיא אפגניסטן.

מבט על האופן שבו הספר מתאר את ימיו האחרונים של עומר, וכיצד התיאור הזה משתווה לנרטיב האמריקאי של אותה תקופה:

הנרטיב האמריקאי

המחברת, העיתונאית ההולנדית העצמאית Bette Dam, עבדה מקאבול מ-2009 עד 2014. הביוגרפיה שלה על עומר, Searching for an Enemy, פורסמה בהולנדית בחודש שעבר. במאמר שפרסם באנגלית צוות חשיבה בשם זומיה, דאם מסכם את הספר.

בתיאור האופן שבו ארה'ב הציגה את עומר כראש טרור שעובד מפקיסטן, דאם מתייחס ליומן פנימי של צבא ארה'ב (שנחשף על ידי ויקיליקס) שלפיו עומר חילק לעתים קרובות כספים לאנשי תנועה ונפגש בקביעות עם אוסאמה בן לאדן. המקום לפגישה מתחלף בין קוטה לכפרים (NFDG) על הגבול בין פקיסטן לאפגניסטן, היא מצטטת את היומן שטוענת. ובשנת 2015, כשאפגניסטן הודיעה שעומר מת בבית חולים בקראצ'י, אז מנהל ה-CIA דיוויד פטראוס אמר שארה'ב ידעה שהוא היה בפקיסטן.

אבל כל זה לא נכון, כותב דאם בסיכום.

אז איפה הוא היה?

עומר נעלם מעיני הציבור בשנת 2001. לאחר מכן, כותב דאם, עומר מעולם לא דרכה בפקיסטן, אלא בחר להסתתר באפגניסטן עצמה. במשך שמונה שנים, הוא התגורר במרחק של קילומטרים ספורים בלבד מבסיס מבצעי פורוורד גדול בארה'ב, ששכן בו אלפי חיילים, כותב דאם, שמקורה במידע שלה מהאיש שהיה שומר הראש של עומר מהרגע שנעלם בקנדהאר ועד מותו ב-2013. עבדול ג'באר עומרי, גבר עם משקפיים וזקן אפור ארוך, נמצא במעצר מגן מאז 2017; דאם ראיין אותו בדצמבר 2018. בהתבסס על כך ועל מידע ממקורות אחרים, דאם כותב שמולא עומר בילה את שארית חייו בזוג כפרים קטנים במחוז המרוחק וההררי של זבול.

מחבוא ראשון

בדצמבר 2001, חודשים לאחר המתקפה האמריקנית באפגניסטן, העביר עומר את הנהגת הטליבאן לידי מולה אובאידולה. ב-7 בדצמבר, על פי הדיווחים, עומר עזב את קנדהאר לקאלאט, בירת המחוז של זבול, 125 מיילים מהעיר קנדהאר. על פי הדיווחים, ג'באר עומרי אמר לדאם שהוא יכול היה לעזור ליישב את מולה עומר לחיים נוחים יותר בפקיסטן, אבל עומר לא בטח בפקיסטן.

במשך ארבע שנים, אומרים שעומר התחבא בבית קלת של עבדול סמאד אוסטז, נהגו הוותיק של ג'באר עומרי. בית הבוץ היה במרחק הליכה מהמתחם של מושל זבול (חמידולה) טוקי, כותב דאם. הבית מתואר כמתחם חומת בוץ עם חצר מרכזית גדולה. שורת חדרים ספגה קיר אחד, כאשר חדר גדול יותר בצורת L תופס את הפינה שבה שהה מולה עומר. לא הייתה דלת נראית לחדר - במקום זאת, הכניסה הייתה דלת סודית, מה שנראה כמו ארון גבוה על הקיר.

ב-2004 הקימה ארה'ב את בסיס ההפעלה Forward Lagman, כמה דקות הליכה ממקום המסתור. ב-2005 עבר עומר למחבוא חדש.

מחבוא שני

מקום המסתור החדש היה במחוז סיורי, כ-20 קילומטרים מקאלת, בית האבות של משפחת אביו של מולה עומר, ומקום הולדתם של ג'באר עומרי ועבדול אוסטז. על פי מידע שחיבר דאם, אוסטז בנה צריף קטן עבור עומר מאחורי בית בוץ גדול יותר בפאתי הכפר בבית הבוץ גרה משפחה, ורק שני אחים ידעו את זהות הגבר המתגורר בצריף. הצריף היה על נהר ומחובר למנהרות גדולות המשמשות להשקיה.

התמונה האחרת, השכיחה יותר, של עומר צולמה כנראה ב-1992, בין תקופתו של עומר כחבר במג'אהדין שנלחם בסובייטים ועד להקמת הטליבאן בקנדהאר ב-1994.

זמן קצר לאחר הגעתו של עומר לסיורי, כותב דאם, האמריקנים בנו את בסיס התפעול פורוורד וולברין, כשלושה מיילים מביתו החדש. הוא שיכן כ-1,000 חיילים אמריקאים שביצעו פעולות נגד המרד תחת הדגל של מבצע חופש מתמשך. גם שירות האוויר המיוחד הבריטי וחותמות הצי האמריקני היו נוכחים לפעמים, כותב דאם.

הממצא שעומר גר כל כך קרוב לבסיסים צבאיים, לפי דאם, אושש על ידי פקידי הטליבאן והאפגניסטן. זה מרמז על כישלון מודיעיני מדהים של ארה'ב, ומטיל ספק נוסף בטענותיה של אמריקה לגבי מלחמת אפגניסטן.

מותו

בצטט מידע שנאסף מג'באר עומרי, דאם כותב שמולא עומר חלה בתחילת 2013, החל להשתעל ולהקיא ואמר לעומרי שהוא לא יחלים. על פי הדיווחים, עומרי הכין מרק שורווה, אחת המנות האהובות עליו, אבל הוא כבר לא יכול היה לאכול. דאם כותב שעומרי התעקש להגיע לרופא, ואוסטז הציע להסיע את עומר לבתי חולים בפקיסטן, אך מולה עומר סירב. הוא מת ב-23 באפריל 2013. ב-29 ביולי 2015 הודיעה ממשלת אפגניסטן שעומר מת ב-2013.

עד כמה הוא היה פעיל?

עומר תפס את תשומת הלב העולמית על הריסת פסלי הבודהה באמיאן ב-2001, ולאחר מכן על סירובו למסור את אוסאמה בן לאדן בעקבות פיגועי ה-11 בספטמבר. לאחר היעלמותו, ארה'ב הניחה על ראשו פרס של 10 מיליון דולר, ופלגים שונים של הטליבאן המשיכו להילחם בשמו. מקורות שצוטטו בספרו של דאם, לעומת זאת, מצביעים על כך שהוא חדל מזמן להיות מעורב בפעולות הטליבאן.

דאם מתאר פגישה בשנת 2001 כאשר עומר העביר את השלטון למולה אובאידולה. עומר חתם על מכתב שקובע שאובידוללה יוביל את התנועה וקבע שיש לעמוד במה שהוא מחליט. זה היה למעשה פטור את עצמו מהחלטות אנשיו, היא כותבת.

ג'באר עומרי אמר לדאם שמולא עומר עמד בהעברת השלטון. היא מצטטת את עומרי שאמר: אני חושב שמולא עומר חשב, 'עכשיו אני יכול להשאיר להם את רוב העבודה'. למרות שעומר המשיך לתקשר עם הנהגת קוואטה של ​​הטליבאן, הוא כמעט לא הפריע לניהול המבצעי של הטליבאן, ציטט דאם את עומרי. היא מוסיפה, עם זאת, שקשה לאמת זאת מכיוון שרוב מנהיגי קוטה כבר אינם בחיים.

שתף עם החברים שלך: