מומחה מסביר: האם הנעילה היא התשובה לגל נוסף של קוביד-19?
חלקים נרחבים מאירופה נמצאים בסגר שני, כאשר גל חדש של זיהום שוטף את היבשת. אבל המספרים הכוללים בהודו יורדים - מסיבות שעדיין לא ברורות לגמרי. מהי הדרך קדימה, בהתחשב בעלות הנעילה?
רוכב אופניים חוצה צומת כבישים ריק ליד Les Invalides בפריז, צרפת. (צלם: נתן ליין/בלומברג) חלקים נרחבים מאירופה נמצאים בסגר שני, כאשר גל חדש של זיהום שוטף את היבשת. מקרים בארה'ב מנפצים שיאים חדשים. אבל המספרים הכוללים בהודו יורדים - מסיבות שעדיין לא ברורות לגמרי. מהי הדרך קדימה, בהתחשב בעלות הנעילה? בראיון ל האתר הזה , פרופסור סונטרה גופטה, תומכת חסינות העדר, שקלה את זה ואת השאלות הקשורות.
האם יש תקדים ממגיפות קודמות שמחזקות את הטיעון לאפשר חסינות עדר שנרכשה באופן טבעי בקוביד-19?
כאשר פתוגן חדש נכנס לטריטוריה שבה לאף אחד אין חסינות, הוא עלול לגרום להרס. ברגע שמצטברת חסינות כלשהי באוכלוסייה, הקשר שלנו עם הפתוגן משתנה. בדרך כלל, חסינות שומרת על הסיכון נמוך מאוד. דוגמה טובה לאחרונה היא של זיקה וירוס: הוא הגיע לברזיל, היה מבול של מיקרוצפליה, ועכשיו יש חסינות רחבה של האוכלוסייה - זה לא אומר שזיקה נעלמה, אבל הסיכון נמוך.
אם להשתמש באנלוגיה של בור מים, אובדן החסינות הוא רק עד כמה המערכת דולפת, אז או שהרבה מים מתנקזים החוצה או שנכנסים יותר מים, אבל רמת החסינות נשארת זהה. זה התרחיש של רוב נגיף הקורונה.
אתה יכול לשאול, מה עם המים הזורמים פנימה? זה לא זיהומים חדשים? ובכן, בדרך כלל, אלו יהיו זיהומים חוזרים. אני חושב שאנחנו יכולים להיות בטוחים למדי שאם SARS-CoV-2 יתנהג כמו נגיפים אחרים של נגיף הקורונה, ההידבקויות הללו לא יישאו באותו סיכון למחלות קשות ומוות.
ישנן פרדיגמות חזקות ודוגמאות כיצד חסינות העדר מגנה על האוכלוסייה. בימים הראשונים, אתה מתמודד עם בור מים ריק, אז אתה מקבל את השטף הגדול הזה של מים, אבל אז זה מתייצב.
עד כמה חשובה חסינות העדר כפתרון, כשאנחנו עדיין לומדים כמה זמן נמשכים נוגדנים נגד Covid-19, וכמה מדינות כבר מזהות זיהומים חוזרים?
הנוגדנים מתפוגגים, כך שלא ניתן להשתמש בהם כדי להצהיר מהו שיעור האוכלוסייה שנחשף לנגיף. הם החיילים הרגלים ורק חלק מהדברים השונים שאנו מגייסים כדי להילחם בנגיף.
נוגדנים הם רק סמן שנחשפת לאחרונה. הם לא משקפים את מה שקורה עם התגובה החיסונית, אז זה לא נכון לומר שהדעיכה של נוגדנים פירושה שהחסינות המגנה מתפוררת.
חשיפה קודמת לנגיפים אחרים גם מעניקה לך חסינות מסוימת לנגיף החדש הזה, אז זה נוף מורכב.
גם בהסבר | מומחה מסביר: הדרך לחיסון המוני נגד קוביד-19
בהשוואה לשכנות נורדיות, למודל חסינות העדר של שבדיה היו דיבידנדים מוגבלים במונחים של רווח כלכלי. איך זה נראה עכשיו, כשאירופה נלחמת בגל שני?
זה לא הוגן לשפוט את המודל השוודי בהשוואה למדינות נורדיות אחרות. זה גם לא הוגן לשפוט את זה על בסיס כמה מקרי מוות התרחשו בשיא הזה. האמת היא, שלאחר אותו סוג של אסטרטגיה, רמת מקרי המוות שהשיגה שוודיה הייתה דומה לבריטניה - השוואה הוגנת יותר. שוודיה עשתה את אותן הטעויות של לא להגן על בתי הטיפול שלה בצורה טובה כפי שהיא עשויה לעשות - השבדים יהיו הראשונים להודות שאפשר ללמוד ממה שקרה שם.
שולחנות ריקים של בר ומסעדה באזור קובנט גארדן במרכז לונדון. (צילום AP/אלברטו פזלי, קובץ) דנמרק ונורבגיה הצליחו לשלוט בנגיף ולכן, באופן לא מפתיע, היו פחות מקרי מוות. אבל, במונחים של הפסדים כלכליים, שוודיה היא חלק מרשת של הכלכלה העולמית, אם כך, הם הצליחו באותה מידה כמונו, זה, לדעתי, טיעון פגום מאוד.
כפי שהבנתי מדברי אנשים בשבדיה, המטרה שלהם הייתה להקים משהו בר-קיימא... זה מה שאנחנו צריכים לחשוב עליו.
ראינו גם גישות כמו זו של ניו זילנד, שהטילה הגבלות מחמירות למיגור מקרים. האסטרטגיה של ניו זילנד הייתה לסגור את גבולותיה ולמצוד ולהרוג כל וירוס שהצליח לחצות. זה לא בר קיימא, אלא אם כן הוא רוצה להתקיים לנצח בבועה מחוץ לכלכלה העולמית (אלא אם כן) חיסון זמין. אתה חייב להכיר בכך שזה לאומני ביותר וכנראה שניתן להשיג רק במדינות קטנות ואמידות מאוד.
אני חושב שבמדינות מפותחות כמו בריטניה, עלויות הנעילה הן עמוקות, אבל לפחות האפשרות להגנה על הפגיעים היא אפשרות ריאלית. זו מה שלדעתי היא המציאות של המצב, ואני נדהם שבמקום לשקול את העלויות העצומות של סגר וכיצד היא תשלח 130 מיליון אנשים לרעב (מסביב לעולם), לאנשים יש חזון מונוקולרי ממוקד. על הנגיף ועצירת מקרי מוות ממנו. למרבה הצער, אתה צריך לשקול את כל העלות ברמה בינלאומית, אחרת אנחנו מתנערים מהחובות שלנו כאזרחים בינלאומיים.
אל תפספסו מ-Explained | נוגדנים שפותחו במהלך הצטננות נמצאו כמכוונים לנגיף גם מאחורי Covid-19
אז, אילו גישות בעולם הן דוגמאות טובות כיצד להתמודד בצורה הטובה ביותר עם מגיפה זו, במיוחד עבור מדינה כמו הודו?
שוודיה היא ללא ספק דוגמה טובה - לא נכנסת לנעילה מלאה, אלא מנסה באותו הזמן לנקוט צעדים מתוך רעיון להגן על הפגיעים. אמא שלי בקולקטה. היא ואחותה מבודדות את עצמן כמיטב יכולתן. למרות שהאפשרויות הללו זמינות למשפחות ממעמד הביניים, הן בהחלט לא נמצאות בשכונות העוני. אבל אז, תסתכל על שכונות עוני כמו Dharavi - הנגיף עבר דרכה, הרבה אנשים נדבקו (אבל) מקרי המוות היו נמוכים, כנראה בגלל שבין הנדבקים רוב האנשים היו צעירים. אני חושב שיש אפשרות בהודו שהדור המבוגר יותר מוגן כי יש לו חסינות מסוימת באמצעות חשיפה קבועה לצעירים. השבתת הכלכלה תגרום, כמעט בכל מקום, יותר נזק, ותפגע באופן לא פרופורציונלי בעניים ובעניים. צָעִיר.
כלב משוטט יושב מול משמרות הנשיא שמבצעים החלפת משמרת במהלך היום הראשון של הסגר, באתונה (צילום AP/Yorgos Karahalis) כמה רחוקה הודו מהשגת חסינות עדר?
כיסים רבים בהודו כבר השיגו בבירור חסינות עדר, מכיוון שרמות הזיהום יורדות באופן טבעי. אז, נחזור לשאלה הזו, מה מצביעים מחקרי שכיחות סירו-שכיחות לגבי חשיפה? הלקח שניתן ללמוד ממחקרים אלו הוא שלא ניתן לדעת מהו שיעור האוכלוסייה שנחשף ומתי.
בהודו יש מחקרים שבהם מקבלים 60-70% נוגדנים ביישובים מסוימים. אלו אזורים שבהם אנשים נחשפו לאחרונה, וזה עלה על הרמה הנדרשת (עבור) חסינות העדר. יתר על כן, לא רק נוגדנים מתכלים, דבר נוסף שאנו יודעים הוא שלא כולם מייצרים נוגדנים.
אני חושד שבהודו, בגלל חשיפה מתמשכת לקורונה, לאנשים יש חסינות יתרה מפני חיסון צולב (מה שאומר שחסינות שפותחה מקורונה אחר תעזור להגן מפני נגיף הקורונה החדש) בדוגמה שלנו בבור, המיכל כבר מלא למחצה.
הדבר היחיד שאומר לך מה קורה הוא כאשר זיהום ומקרי מוות מתחילים לרדת. הודו היא מדינה מאוד גדולה, זה יקרה מאזור לאזור, אבל זה יקרה. לא הסתכלתי בקפידה על כל הנתונים, אבל אני מתאר לעצמי שעד עכשיו, רוב חלקי המהרשטרה חייבים להיות... אבל אז, יהיו תחומים אחרים (שהחסינות לא התקדמה כל כך). Express Explained נמצא כעת בטלגרם
נוסעת, לבושה בחליפת מגן, ממתינה לרכבת בתחנת הרכבת של ניו דלהי ביום שני, 2 בנובמבר, 2020. (צילום אקספרס: עמית מהרה) נתונים מראים שכ-10% ממקרי המוות בהודו הם מבני 26-44. לאילו קבוצות גיל יש לאפשר לחיות את חייהן כרגיל, ועם אילו אזהרות?
יש לבחון היטב את הנתונים. אנחנו יודעים שיש קשר לגיל, ומבחינת מי צריך לחזור לעבודה, בהחלט הנתונים מבריטניה וממדינות רבות אחרות מצביעים על כך שלאנשים בקבוצת הגיל הזה (26 עד 44) יש סיכון נמוך מאוד. בבריטניה, (פרופ') קארל הנגאן (מאוניברסיטת אוקספורד) ערך ניתוח יסודי של מקרי מוות. אפילו אצל קשישים, האנשים שמתו היו אנשים עם מחלה נלווית כלשהי. הסבירות למות, אם אתה בכושר ובריא, נמוכה למדי, אפילו בקרב קשישים. אבל זה ישתנה מאזור לאזור.
יש כל מיני דרכים שבהן אנשים צעירים צריכים לחשוב גם על הגנה על עצמם. צמצום החשיפה, גם בקרב צעירים, עדיין צריך להיות חלק מהחשיבה. על כל זה צריך לדון.
קראתי לנקודת מבט שאינה מתמקדת במדינות מערביות ואמידות שיכולות לומר, היי, אנחנו הולכים לנעול עכשיו כי אחרת, יהיו לך מקרי מוות. בואו נקבל את זה בפרספקטיבה - זה אירוע נורא, אבל אנחנו חייבים למצוא פתרונות ברי קיימא לא רק לאלה שחיים בפאר, אלא לרוב מכריע של העולם שלא.
מוקדם יותר השנה, ציינת שלונדון אולי כבר השיגה חסינות עדר. האם יש לומדות נוספות שמחזקות או משנות את הדעות שלך? לונדון, אני מתאר לעצמי בגלל הסגר, התקרבה לחסינות העדר, אבל לא חרגה אותה בהכרח.
אני חושב שזה עדיין המצב שאנחנו לא יודעים אם קוביד-19 הופץ בינואר ופברואר עד שקיבלנו את הנתונים במאי... סביר להניח שהייתה תרומה ניכרת של חסינות ברמת האוכלוסייה לתצפית. ראינו שרמות הזיהום היו נמוכות מאוד במהלך הקיץ בלונדון, כך שזה לא עולה בקנה אחד עם אין חסינות עדר.
מה שקורה עכשיו הוא העלייה האופיינית שאתה רואה בחודשי החורף עבור כל זיהום בדרכי הנשימה. כשסטודנטים מגיעים ממקומות שונים במדינה לאוניברסיטאות, אם הם לא חסינים, הם יקלוט את הזיהום. זה בכלל לא מפתיע שרמות הזיהום עולות בתקופה זו של השנה. אבל מקרי המוות לא עולים באותה צורה, אז אני חושב שיש תרומה חזקה ברגע של חסינות העדר.
אל תפספסו מ-Explained | הסבירות למגיפות עתידיות, פוטנציאל הנזק שלהן, לפי דוח חדש
המומחה
פרופסור סונטרה גופטה היא פרופסור לאפידמיולוגיה תיאורטית באוניברסיטת אוקספורד. המחקר שלה מתמקד בהתפתחות המגוון בפתוגנים, במיוחד גורמי מחלות זיהומיות. היא הייתה בין המומחים המצוטטים ביותר בדוחות, מחקרים ופרשנות ברחבי העולם על המגיפה. פרופסור גופטה הוא אחד המחברים של הצהרת ברינגטון הגדולה מ-4 באוקטובר, הקוראת לאפשר לאלה שנמצאים בסיכון מינימלי למוות מקוביד-19 לחיות את חייהם כרגיל, תוך הגנה טובה יותר על אלו שנמצאים בסיכון הגבוה ביותר.
שתף עם החברים שלך:
