הסבר: כיצד לקרוא הורדת מס חברות

הקיצוץ בשיעור מס החברות היה השינוי הגדול ביותר; כולל ההפסקות וההיטלים, השיעור ירד מכ-35% ל-25%, וללא ההפסקות וההיטלים ל-22% מכ-30%.

הודעתו של שר האוצר של האיגוד נירמלה סיתרמן להפחית את שיעורי מס החברות נועדה לעצור את ההאטה בצמיחה הכלכלית.

ראש הממשלה נרנדרה מודי נאם בפורום העסקים העולמי של בלומברג בשבוע שעבר עשה מגרש חזק לפני שמשקיעים גלובליים יגיעו להודו. חזרה הביתה, הממשלה יזמה שורה של רפורמות כדי לעצור את ההאטה בצמיחה הכלכלית.

הקיצוץ בשיעור מס החברות היה השינוי הגדול ביותר; כולל ההפסקות וההיטלים, השיעור ירד מכ-35% ל-25%, וללא ההפסקות וההיטלים ל-22% מכ-30%. הממשלה גם דחפה בבנקים ציבוריים ופרטיים לבחון מתן הלוואות חדשות לעסקים, ועבדה עם RBI כדי להוריד את העלות של הלוואות כאלה על ידי שיפור העברת המדיניות המוניטרית והפחתת שיעורי הריבית.

מנקודת מבט של מדיניות, המצב נראה מוכן להועיל ליוצרי העושר, שכן ראש הממשלה התייחס ליזמים עסקיים בנאום יום העצמאות שלו.

למה הממשלה הורידה את שיעורי המס?

הפחתת מס חברות עובדת בדומה להפחתת מס הכנסה ליחידים. בעצם, שיעור מס חברות נמוך יותר אומר שלעסקים נשאר יותר כסף איתם; במילים אחרות, זה מגדיל את הרווחים שלהם. כפי שמראים תרשימים 1 ו-2, שיעורי מס החברות בהודו היו גבוהים למדי בהשוואה למדינות שכנות. שיעור מס נמוך יותר לא רק משפר את הרווחיות של החברות אלא גם הופך את הודו לשוק תחרותי יותר להשקעות.

מקור: AceEquity, CARE Ratings

איך זה משפיע על הפעילות הכלכלית?

לקיצוץ שלוש השפעות רחבות.

האחת, בטווח המיידי, זה משאיר לתאגידים יותר כסף, שבו הם יכולים להשתמש כדי להשקיע מחדש בחברות קיימות או להשקיע במיזמים חדשים אם הם חושבים שזה יהיה רווחי. אבל ייתכן גם שהם יכולים פשוט להשתמש בכסף הזה כדי לשלם חובות ישנים או לשלם דיבידנדים גבוהים יותר לבעלי המניות שלהם. אם חברות ישקיעו או לא יהיה תלוי בתנאים הכלכליים השוררים.

ההשקעות תלויות באופן מכריע ברמות הצריכה במשק. אם יש ביקוש צרכני גבוה, למשל, למכוניות, חברות במגזר זה ישקיעו בשמחה - אבל אם אין ביקוש, למשל, לשוקולדים, חברות במגזר זה לא ישקיעו. עם זאת, אם רמת הצריכה תהיה מדוכאת בגלל שההכנסות נמוכות בכלל, ולחברות יש מלאי גבוה שלא נמכר (מכוניות ושוקולדים וכו'), ההשפעה על השקעות טריות תהיה מושתקת.

שניים, בטווח הבינוני וארוך, כלומר בין שנה לשנתיים לחמש שנים או יותר, הפחתת מס חברות צפויה להגביר את ההשקעות ולהגדיל את כושר הייצור של המשק. הסיבה לכך היא שללא קשר לירידה בביקוש בטווח הקצר, החלטות ההשקעה מתקבלות לאחר בחינת תחזיות הביקוש לטווח ארוך. אם הביקוש צפוי לגדול, ההשקעות ישאו פרי ועם הורדת מסים, הרווחים יהיו גבוהים יותר. השקעות אלו גם ייצרו מקומות עבודה והגדלת הרווחים בבוא העת.

עם זאת, הפחתת מס חברות גם מדכאת את הפעילות הכלכלית עד שהיא מצמצמת את הכסף שבידי הממשלה בדמות הכנסות ממסים. אם הכסף הזה היה בידי הממשלה, הוא היה מושקע בתשלום משכורות או ביצירת נכסים יצרניים חדשים כמו כבישים - כך או כך, הכסף הזה היה מגיע ישירות לצרכנים, במקום למשקיעים.

אז, האם הפחתת המס תגרום לצמיחה השנה?

קשה לטעון שכך יהיה. יש סיכוי גדול יותר שגידול התמ'ג של הודו ימשיך להיאבק בשנת הכספים הנוכחית למרות הפחתת מס החברות. זה נובע ממגוון סיבות.

האחת, סטטיסטיקה רשמית מלמדת שעובדים בכמה מגזרי מפתח במשק כמו חקלאות וייצור וכו' ראו את ההכנסה שלהם עומדת. יש גם עלייה באבטלה במדינה. זה בעצם אומר שכוח הקנייה של אנשים מוגבל מאוד וזו הסיבה שהם קונים פחות, וכתוצאה מכך לחברות יש מלאי גבוה שלא נמכר.

שנית, כפי שמראה ניתוח של 2,377 חברות על ידי Care Ratings (תרשים 3), 42% מהחיסכון במס כתוצאה מהפחתת מס החברות יגיע לחברות בענפי הבנקאות, הפיננסים והביטוח. אבל חברות אלה יכולות במקרה הטוב להלוות לאחרים - הן לא יכולות להשקיע ישירות ולהתחיל לייצר יחידות. אז בעוד שהחיסכון במס יעזור להם להתחזק כלכלית, ייתכן שלא תהיה דחיפה מיידית לפעילות הכלכלית. מגזרים אחרים בטבלה כמו רכב ועזר, כוח ו-Iron & Steel כבר נאבקים עם עודף קיבולת, ולכן לא סביר שישקיעו.

שלוש, בעוד ששיעורי הכותרת מלמדים על ירידה חדה בשיעורי המס, צוין כי מאחר שבזכות פטורים, שיעור מס החברות האפקטיבי ששילמו החברות כבר היה 29.5%, שיעור המס החדש של 25% אינו כה דרמטי. נמוך יותר כפי שחשבו בתחילה - ובכך להגביל את ההשפעה החיובית של הקיצוץ.

עם זאת, בטווח הארוך יותר, הפחתת המס אכן תגביר את הפעילות הכלכלית.

מה קורה לגירעון התקציבי?

בזמן שהכריז על הקיצוצים, שר האוצר נירמלה סיתרמן אמר כי הפחתת מס החברות תעלה לממשלה 1.45 מיליון רופי מיליון בהכנסות שהוחרמו. כלומר 0.7% מהתמ'ג. אם יתווספו לגירעון התקציבי התקציבי (הממפה את ההלוואות של הממשלה מהשוק) של 3.5% מהתמ'ג, ההשפעה הייתה משמעותית כשהגירעון הפיסקאלי יעמוד על 4.2%.

אבל גם כאן ההשפעה השלילית היא לא כמו מה שהוערך בתחילה, למרות שה-FM שלל קיצוץ בהוצאות כדי להכיל את הגירעון הפיסקאלי.

זה שוב בגלל מגוון סיבות. האחת, כפי שצוין קודם לכן, ייתכן שהמס שהודח לא יהיה גבוה כל כך. שנית, חלק ניכר מהמיסים המוותרים יחזרו לממשלה באמצעות הדיבידנדים שחברות במגזר הציבורי עשויות להכריז מכיוון שגם הן משלמות מסים נמוכים יותר. שלוש, לא משנה מה המס המוותר עליו, הוא יתחלק כמעט שווה בשווה בין המרכז למדינות. יתרה מכך, ה-RBI כבר העניק 58,000 מיליון רופי דיבידנד נוסף שלא תוקצב קודם לכן. לבסוף, הזינוק בשוקי המניות והסנטימנט העסקי הכולל יגרום ככל הנראה שהממשלה תרוויח יותר מחוסר השקעות.

התוצאה היא שהגירעון התקציבי צפוי לעלות ל-3.7% בלבד מהתמ'ג.

אל תפספסו מ-Explained: למה חשוב המצעד הצבאי ביום הלאומי בבייג'ינג היום

שתף עם החברים שלך: