הסבר: על הנילוס, סכר גדול מחלק את מדינות אפריקה
המחלוקת ארוכת השנים עוררה דאגה עבור משקיפים בינלאומיים שחוששים כי הוא עלול להגביר את הסכסוך בין שתי המדינות ולזלוג למדינות אחרות בקרן אפריקה.
הנילוס הכחול זורם במורד הזרם לכיוון סודן כשמשאיות בטון חונות בחזית באתר של סכר הרנסנס הגדול באתיופיה הנמצא בבנייה באזור בנישאנגול-גומוז באתיופיה, ביום רביעי, 22 במאי 2019. (צילום בלומברג: זכריה אבובקר ) אתיופיה, סודן ומצרים הסכימו ביום ראשון לחדש את המשא ומתן כדי לפתור את המחלוקת המורכבת שנמשכה עשור ביניהן סביב פרויקט כוח הידרו של Grand Renaissance Dam בקרן אפריקה. סבב השיחות האחרון מגיע שישה שבועות לאחר שסודן החרימה את המשא ומתן המתמשך.
על מה המחלוקת?
הנילוס, הנהר הארוך ביותר באפריקה, עמד במרכזו של סכסוך מורכב בן עשור הכולל כמה מדינות התלויות במימי הנהר. בחזית המחלוקת הזו עומדות אתיופיה ומצרים, כשסודן מצאה את עצמה נגררת לנושא.
בראשות אתיופיה, פרויקט ההידרדרות גרנד רנסנס סכר בגובה 145 מטר (475 רגל) יהיה הגדול ביותר באפריקה, כאשר יושלם. נתיבי המים העיקריים של הנילוס עוברים דרך אוגנדה, דרום סודן, סודן ומצרים, ואגן הניקוז שלו עובר דרך מספר מדינות במזרח אפריקה, כולל אתיופיה, החלק שבו נבנה הסכר הזה.
בניית הסכר החלה בשנת 2011 על יובל הנילוס הכחול של הנהר העובר על פני חלק אחד של אתיופיה. הנילוס הוא מקור מים הכרחי באזור ומצרים התנגדה בעקביות לבניית הסכר, ואמרה שזה ישפיע על זרימת המים.
המחלוקת ארוכת השנים עוררה דאגה עבור משקיפים בינלאומיים שחוששים כי הוא עלול להגביר את הסכסוך בין שתי המדינות ולזלוג למדינות אחרות בקרן אפריקה.
מדוע הסכר יכול לגרום לעימות?
בהתחשב במיקומו של הסכר על יובל הנילוס הכחול, הוא עשוי לאפשר לאתיופיה להשיג שליטה על זרימת מי הנהר. מצרים שוכנת בהמשך הזרם ומודאגת מכך שהשליטה של אתיופיה במים עלולה לגרום להורדת מפלס המים בגבולותיה.
כשאתיופיה הודיעה ב-2019 שהיא מתכננת לייצר חשמל באמצעות שתי טורבינות, מצרים התנגדה בתוקף. בנוסף, מצרים הציעה ציר זמן ארוך יותר לפרויקט בשל חששות שמפלס המים של הנילוס עלול לרדת באופן דרמטי כאשר המאגר יתמלא במים בשלבים הראשונים.
מיקומה של סודן בין מצרים בצפון לאתיופיה בדרום גרם לה להיות צד בשוגג לסכסוך הזה. אבל זה לא הכל; גם סודן חוששת שאם אתיופיה תשיג שליטה על הנהר, זה ישפיע על מפלס המים שמקבלת סודן.
הצטרף עכשיו :ערוץ ה-Explained Telegram
למה אתיופיה רוצה את הסכר הזה?
המטרה של אתיופיה היא להבטיח חשמל לאוכלוסייתה ולקיים ולפתח את תעשיית הייצור הצומחת שלה. אדיס אבבה צופה כי סכר זה יפיק כ-6,000 מגה וואט של חשמל עם השלמתו, שניתן לחלקו לצורכי אוכלוסייתו ותעשיותיו.
חוקרים מאמינים שבנוסף לדרישות הביתיות שלה, אתיופיה אולי מקווה למכור עודפי חשמל למדינות שכנות כמו קניה, סודן, אריתריאה ודרום סודן, שגם הן סובלות ממחסור בחשמל, כדי לייצר הכנסות מסוימות.
|מדוע אינדונזיה מחסנת תחילה את האוכלוסייה העובדת שלה, לא קשישים
מכונות בנייה עומדות במרכז חומת הסכר באתר סכר הרנסנס הגדול באתיופיה שנבנה באזור Benishangul-Gumuz שבאתיופיה בשנת 2019. (צילום בלומברג: זכריה אבובקר) מה קורה עכשיו?
סבב השיחות האחרון בין אתיופיה, סודן ומצרים התרחש באמצעות ועידת וידאו עקב מגיפת קוביד-19, כאשר דרום אפריקה צופה בהליכים בתפקידה כראש המועצה התורנית הנוכחית של האיחוד האפריקאי, בנוסף למשקיפים בינלאומיים אחרים.
למרות השיחות הקודמות, נקודת המחלוקת לא השתנתה: מצרים וסודאן מודאגות מהמילוי והפעלת הסכר. אתיופיה ממשיכה להתעקש שהסכר נדרש לספק את צורכי אוכלוסייתה ואמרה כי אספקת המים במורד הזרם לא תיפגע.
אבל זה עשה מעט כדי להרגיע הן את מצרים והן את סודן, כאשר קהיר אמרה שהסכר יקצץ את אספקת המים שלו - מה שנוגע למדינה שתלויה בנילוס כ-97% מאספקת מי השתייה וההשקיה שלה. לפי דיווח של DW, סודן מאמינה שהסכר יצמצם את ההצפות, אך מודאגת מהדרך קדימה אם המשא ומתן יסתיים בקיפאון.
משרד המים של סודאן הודיע בהצהרה כי המשא ומתן השבוע הוא קריטי, לחידוש המשא ומתן המשולש ביום ראשון, 10 בינואר, בתקווה להסתיים עד סוף ינואר.
מכונות בנייה עומדות בצד חומת הסכר באתר הסכר הגרנד אתיופיה הרנסנס שנמצא בשלבי בנייה באזור Benishangul-Gumuz שבאתיופיה בשנת 2019. (צילום בלומברג: זכריה אבובקר)
שתף עם החברים שלך:
