הסבר: דאגת התוצר הנומינלי

הצמיחה המשוערת של 7.53% במונחים 'נומינליים' היא הנמוכה ביותר מאז 1975-76. כמו כן, זו הפעם הראשונה מאז 2002-2003 שצמיחת התוצר הנומינלי צפויה להיות חד ספרתית. למה זה דאגה גדולה?

התמ'ג הוא ערך השוק הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים במשק במהלך שנה מסוימת, כולל כל המסים והסובסידיות על מוצרים.

ביום שלישי, המשרד הלאומי לסטטיסטיקה (NSO) פרסם את ההערכות המוקדמות הראשונות של ההכנסה הלאומית שחיזה צמיחה בתוצר של הודו במחירי שוק לשנים 2019-20 ב-4.98% במונחים ריאליים , הנמוך ביותר מאז 3.89% בשנת המשבר הפיננסי העולמי 2008-09. אבל משמעותי עוד יותר היה הצמיחה המשוערת של 7.53% במונחים נומינליים, שהוא הנמוך ביותר מאז ה-7.35% לשנים 1975-76. כמו כן, זו הפעם הראשונה מאז 2002-03 שהצמיחה הנומינלית בתוצר היא חד ספרתית.

קרא את הסיפור הזה בבנגלה

מהו תוצר נומינלי ובמה הוא שונה מהתמ'ג האמיתי?

התמ'ג הוא ערך השוק הכולל של כל הסחורות והשירותים המיוצרים במשק במהלך שנה מסוימת, כולל כל המסים והסובסידיות על מוצרים. שווי השוק שנלקח במחירים שוטפים הוא התמ'ג הנומינלי. הערך שנלקח במחירים קבועים - כלומר המחירים של כל המוצרים שנלקחו בשנת בסיס ללא שינוי - הוא התמ'ג הריאלי.

לחץ על התמונה להגדלה

במילים פשוטות, התמ'ג הריאלי הוא תוצר נומינלי ללא אינפלציה. צמיחת התמ'ג הריאלי מודדת אפוא כמה ייצור הסחורות והשירותים במשק גדל במונחים פיזיים בפועל במהלך שנה. צמיחת התמ'ג הנומינלי, לעומת זאת, היא מדד לגידול בהכנסות הנובע מעלייה בייצור ובמחירים כאחד.

אבל למה הצמיחה הנומינלית צריכה להיות חשובה בכלל? כשאנחנו מדברים על צמיחה, האם אין זו התייחסות לכמה הייצור האמיתי גדל?

במהלך הרגיל, צמיחה אמיתית היא מה שבדרך כלל מסתכלים עליו. אבל שנת הכספים הנוכחית נראית יוצאת דופן מכיוון שהפער בין צמיחת התמ'ג הנומינלי והריאלי הוא רק 2.6 נקודות אחוז. זה גבוה במעט מההפרש של 2.5 נקודות אחוז בשנים 2015-16. אבל באותה שנה, צמיחת התמ'ג הריאלית עמדה על 8%, מה שתורגם לצמיחה נומינלית של 10.5%.

בשנים 2019-2020, לא רק שצמיחת התמ'ג הריאלי צפויה להיות הנמוכה ביותר מזה 11 שנים, אלא גם האינפלציה המשתמעת (נקראת גם דפלטור תוצר, או עליית המחירים של כל הסחורות והשירותים המיוצרים במשק) היא רק 2.6 %. במילים פשוטות, היצרנים לא הרוויחו לא מתפוקה גבוהה יותר או מחירים גבוהים יותר.

משקי בית וחברות מסתכלים בדרך כלל על הקו העליון - כמה ההכנסה שלהם גדלה ביחס לשנה הקודמת. כשהצמיחה הזו נופלת לחד-ספרתי במדינה כמו הודו, שהייתה רגילה לעלייה של 5-6% לפחות בתמ'ג שנה אחר שנה ושיעור שווה לאינפלציה, זה יוצא דופן. צמיחת תוצר נומינלי נמוכה קשורה יותר לכלכלות מערביות מפותחות.

קרא גם | מדוע אפילו הממשלה צופה שהתמ'ג של הודו יגדל ב-5% השנה

האם יש גם השלכות אחרות, נניח עבור חברות וממשלה?

בעבר, החברות הבורסאיות ראו את מחזור המכירות שלהן מוכפל תוך חמש שנים בערך, מה שמגיע עם צמיחה נומינלית משנה לשנה של 14-15%. אם האחרון יירד ל-7-8%, אותה הכפלה תימשך 9-10 שנים. לכך יכולה להיות השפעה פסיכולוגית - אם כי יכול להיות שגם ערך התשומות שלהם, כולל המשכורות המשולמות לעובדים, יעלה בקצב איטי יותר. הרווחים נטו או הרווחים שלהם לא ייפגעו, לפיכך, באותה מידה.

הבעיה חמורה יותר כשמדובר בממשלה. בתקציב 2019-20, שר האוצר נירמלה סיתרמן הניח שהתמ'ג הנומינלי יגדל ב-12% ל-211.01 לאך מיליון רופי. עם זאת, התחזית האחרונה של ה-NSO לגבי התמ'ג הנומינלי לשנים 2019-20 היא רק 204.42 מיליון רופי, שהם 6,58,374 מיליון רופי מתחת לאומדן התקציב.

כתוצאה מכך, גם אם הגירעון התקציבי של המרכז יכלול 7,03,760 מיליון רופי המתוקצב במונחים אבסולוטיים, זה האחרון יגיע כעת ל-3.44% מהתמ'ג, לעומת היעד המקורי של 3.3%. זאת מעבר להחלקות בגירעון התקציבי המוחלט עצמו עקב הכנסות המרכז ממיסים ומתקבולים אחרים, כולל חוסר השקעות, שהתבררו כנמוכות מהתחזיות התקציביות.

צמיחת תוצר נומינלי גבוהה גם גורמת לחובות הממשלה להיראות ניתנים לניהול. מלאי החוב (מונה) יכול להמשיך לעלות כל עוד הוא לא יעלה על הגידול הנומינלי בתוצר (מכנה). המשוואה הזו משתנה בתרחיש של צמיחה נומינלית של תוצר נמוך. גם עבור ממשלות מדינות, צמיחת תמ'ג נומינלית נמוכה היא עניין מדאיג מכיוון שהתקציבים שלהן מניחים בדרך כלל עלייה דו ספרתית בהכנסות.

נוסחת הפיצוי של המרכז למדינות ממס הסחורות והשירותים גם הבטיחה לעמוד בכל חוסר הכנסה שנתי מתחת ל-14%. זה שוב, מעולם לא הביא בחשבון את האפשרות של צמיחת התמ'ג (ריאלי פלוס אינפלציה) לרדת לרמות של 7.5%.

הלחץ פוגע במגזרי העבודה

ירידה חדה בצמיחה שנרשמה על ידי שני מגזרים עתירי תעסוקה, הבנייה והייצור, צפויה לעורר דאגה. ההוצאה הממשלתית הייתה מקור התמיכה היחיד, אך חוסר בהכנסות מגביל את המרווח גם כאן.

אז האם צמיחת תוצר נומינלית חד ספרתית נמוכה היא הנורמה החדשה?

הפעם היחידה שבה היו להודו עד שלוש שנים רצופות של צמיחה חד ספרתית בתוצר נומינלי הייתה מ-2000-01 עד 2002-03, כאשר ממשלתו של אטל ביהארי וג'פיי הייתה בשלטון. הצמיחה הנומינלית בשלוש השנים הללו הייתה 7.62% (2000-01), 8.2% (2001-02) ו-7.66% (2002-03). חזרה נראית לא סבירה נכון לעכשיו, לאור עליית מחירי המזון והדלק, במיוחד בשלושת החודשים האחרונים בערך.

כמו כן, צמיחת התמ'ג הריאלית הנוכחית של 4.98% גבוהה מה-3.8%, 4.8% ו-3.8% בהתאמה של שלוש השנים הללו. עם המאמצים המתמשכים של ממשלת נרנדרה מודי להחיות את פעילות הצמיחה וההשקעות, יש לקוות שהדברים ישתפרו מהתקציב הקרוב.

אל תפספסו מ-Explained: משפטו של הארווי ויינשטיין בניו יורק: מאשימים והאשמות

שתף עם החברים שלך: