הסבר: המשמעות של הסר ביידן את הסנקציות שהוטלו על ידי טראמפ על פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי

ממשל ביידן הסיר את הסנקציות ואיסור הוויזה על פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג. כיצד התעצבו יחסי ארה'ב-ICC במהלך השנים?

הבית הלבן של ביידן הפך כעת את הצעדים, במה שמומחים מאמינים שהם חלק מהמאמצים להחזיר את וושינגטון למפלס הרב-צדדי. (צילום AP: קרולין קסטר)

ממשל ביידן הכריז ביום שישי על שינוי חשוב נוסף ממדיניותו של הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, תוך הסרת הסנקציות ואיסור הוויזה שהוטלו על פקידי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג.

ארה'ב תחת טראמפ הלכה אחרי פקידי ה-ICC המעורבים בחקירות של פשעי מלחמה אפשריים על ידי חיילי ארה'ב או בעלי בריתה, כאשר שר החוץ דאז מייק פומפאו כינה את בית הדין החזק ביותר מ-120 מדינות כבית משפט לקנגורו.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

הבית הלבן של ביידן הפך כעת את הצעדים הללו, במה שמומחים מאמינים שהוא חלק מהמאמצים להחזיר את וושינגטון למפלס הרב-צדדי.

מהו בית הדין הפלילי הבינלאומי (ICC)?

ה-ICC הוא גוף שיפוטי קבוע שבסיסו בהאג בהולנד, והוא נוצר על ידי אמנת רומא משנת 1998 (המסמך המייסד והמנהל שלו). זה התחיל לפעול ביולי 2002.

הפורום הוקם כבית משפט למוצא אחרון להעמדה לדין של עבירות שאחרת לא היו נענשות, ויש לו סמכות שיפוט על ארבעה פשעים עיקריים: רצח עם, פשעים נגד האנושות, פשעי מלחמה ופשע תוקפנות.

123 מדינות הן מדינות שהן צד לאמנת רומא ומכירות בסמכותו של ה-ICC. יוצאי דופן בולטים הם ארה'ב, סין, רוסיה והודו.

בניגוד לבית הדין הבינלאומי לצדק (ICJ), ה-ICC אינו חלק ממערכת האומות המאוחדות, כאשר יחסי האו'ם-ICC נשלטים על ידי הסכם נפרד. ה-ICJ, שהוא בין 6 הארגונים העיקריים של האו'ם, שומע בעיקר מחלוקות בין מדינות. ה-ICC, לעומת זאת, מעמיד לדין יחידים, וסמכותו משתרעת על עבירות שבוצעו במדינה חברה או על ידי אזרח של מדינה כזו.

ה-ICC ספג ביקורת על כך שהוא לא ממשיך חקירות במדינות המערב (כל 4 פסקי הדין האשמה שלו שהוכרעו עד כה הם במשפטים מאפריקה), וכן על כך שהוא פועל בצורה לא יעילה. בשנת 2019, בית המשפט הורה על בדיקת מומחה בלתי תלוי בתפקודו שלו כדי לטפל בחששות אלה.

כיצד התעצבו יחסי ארה'ב-ICC במהלך השנים?

ממשל קלינטון (1993-2001) היה מעורב במשא ומתן על אמנת רומא, וחתם על המסמך בשנת 2000. עם זאת, הנשיא הבא, ג'ורג' וו. חוק ההגנה להגנה על אזרחי ארה'ב מהישג ידו של ה-ICC.

למרות חילוקי הדעות בינה לבין בית הדין האזורי, וושינגטון אימצה גישה חיובית כלפי הפורום במהלך מספר מקרים - בשנת 2005 היא לא הטיל וטו על בקשה של מועצת הביטחון של האו'ם לבית הדין האזורי לחקור פשעים במהלך משבר דרפור ובשנת 2011 הצביעה בעד הפניה של לוב לבית המשפט . ארה'ב גם סיפקה תמיכה קריטית בהעברת חשודים מאפריקה ל-ICC למשפט.

לאחר בחירתו של דונלד טראמפ, היחסים שוב התכווצו, כאשר הנשיא הרפובליקני הכריז בעצרת הכללית של האו'ם ב-2018, ארצות הברית לא תספק תמיכה או הכרה לבית הדין הפלילי הבינלאומי. מבחינת אמריקה ל-ICC אין סמכות שיפוט, אין לגיטימציה ואין סמכות.

אז מה הוביל את ארה'ב להטיל סנקציות?

בשנת 2019, למורת רוחה של וושינגטון, התובע הראשי של ה-ICC, יליד גמביה, פאטו בנסודה, ביקש חקירה רשמית של זוועות לכאורה שבוצעו במהלך מלחמת אפגניסטן בין 2003 ל-2014 - מה שהוביל להגשת כתבי אישום אפשריים נגד פקידי צבא ארה'ב ו-CIA. באותה שנה גם נפתחה חקירה לגבי פשעי מלחמה לכאורה בשטחים הפלסטיניים, כולל על ידי כוחות ישראליים.

ממשל טראמפ הגיב בהכרזה על אמצעי הענישה הנוקשים השמורים בדרך כלל לשימוש נגד קבוצות טרור ואלו שהואשמו בהפרת זכויות אדם.

היא הכריזה על הגבלות ויזה וסנקציות כלכליות על פקידי ICC המעורבים ישירות בחקירות נגד אזרחיה או בעלי בריתה, וכל מי שסייע באופן מהותי, נתן חסות או סיפק תמיכה כספית, חומרית או טכנולוגית לפקידים אלה. ההגבלות הורחבו גם לבני משפחתם של הפקידים.

בנסודה הוטל סנקציות כספיות ואיסור על ויזה לארה'ב. סנקציות הוטלו גם על Phakiso Mochochoko, ראש תחום השיפוט, ההשלמה ושיתוף הפעולה של ה-ICC. עובדי בית המשפט רבים ספגו איסור על ויזה.

מה ביידן עשה עכשיו?

ביום שישי הסיר ביידן את כל הסנקציות והאיסורים על ויזה - מהלך שנראה כחלק מהמאמצים של הנשיא הדמוקרטי להרחיק את ארה'ב ממדיניות החוץ החד-צדדית יותר של קודמו הרפובליקני.

מאז שנכנס לתפקידו בינואר השנה, ביידן הצטרף מחדש לכמה גופים בינלאומיים שטראמפ פרש מהם - הסכם האקלים בפריז, ארגון הבריאות העולמי ומועצת זכויות האדם של האו'ם. על פי הדיווחים נערכים גם מאמצים להשבת הסכם הגרעין עם איראן.

האם היחסים עם ה-ICC ישתפרו תחת ביידן?

לא בהכרח. בעוד ביידן תיאר את הסנקציות של טראמפ כלא יעילות או מתאימות, הוא אמר כי ארה'ב תגן במרץ על אנשי ארה'ב בהווה ובעבר מכל ניסיונות ה-ICC להפעיל עליהם סמכות שיפוט, דיווחה רויטרס.

שר החוץ, אנתוני בלינקן, חזר על הודעתו של ביידן, ואמר כי ארה'ב ממשיכה לא להסכים מאוד עם החלטת בית הדין הפלילי הבינלאומי לחקור פשעי מלחמה באפגניסטן ובשטחים הפלסטיניים, וכי היא מתנגדת למאמצי בית הדין הפלילי הבינלאומי להעמיד את סמכות השיפוט על אנשים שאינם מדינות צד. כמו ארצות הברית וישראל.

עם זאת, בלינקד אותת על הפשרה ביחסים עם בית המשפט, ואמר, עם זאת, אנו מאמינים שדאגותינו לגבי מקרים אלו יטופלו בצורה טובה יותר באמצעות התקשרות עם כל בעלי העניין בתהליך ה-ICC ולא באמצעות הטלת סנקציות.

הוא הוסיף כי וושינגטון התעודדה מכך שנשקל מגוון רחב של רפורמות כדי לסייע ל-ICC לתעדף את משאביו ולהשיג את משימתו המרכזית, לשמש כבית משפט של מוצא אחרון בהענשה והרתעת פשעי זוועה.

שתף עם החברים שלך: