הסבר: מדוע הודו פותחת את המגזר הגיאוגרפי-מרחבי? איזו השפעה תהיה לזה?

נתונים גיאו-מרחביים הם נתונים על עצמים, אירועים או תופעות שיש להם מיקום על פני כדור הארץ. מהי המדיניות הנוכחית ואיזו השפעה צפויה להיות להנחיות החדשות?

בעשור האחרון נרשמה עלייה בשימוש בנתונים גיאוגרפיים מרחביים בחיי היומיום עם אפליקציות שונות כמו אפליקציות משלוחי מזון כמו Swiggy או Zomato, מסחר אלקטרוני כמו אמזון או אפילו אפליקציות מזג אוויר. (תמונה קובץ)

משרד המדע והטכנולוגיה פרסם ביום שני קווים מנחים חדשים למגזר הגיאוגרפי-מרחבי בהודו, המבטל את הרגולציה של הפרוטוקול הקיים ומשחרר את המגזר לתחום תחרותי יותר.

מה זה נתונים גיאו-מרחביים?

נתונים גיאו-מרחביים הם נתונים על עצמים, אירועים או תופעות שיש להם מיקום על פני כדור הארץ. המיקום עשוי להיות סטטי בטווח הקצר, כמו מיקום כביש, אירוע רעידת אדמה, תת תזונה בקרב ילדים, או דינמי כמו רכב נע או הולך רגל, התפשטות של מחלה זיהומית. נתונים גיאו-מרחביים משלבים מידע על מיקום, מידע על תכונות (המאפיינים של האובייקט, האירוע או התופעה הנוגעים בדבר), ולעתים קרובות גם מידע זמני או הזמן שבו המיקום והתכונות קיימים. נתונים גיאוגרפיים מרחביים כוללים בדרך כלל מידע בעל עניין ציבורי כגון כבישים, יישובים, קווי רכבת, גופי מים ושירותים ציבוריים. בעשור האחרון נרשמה עלייה בשימוש בנתונים גיאוגרפיים מרחביים בחיי היומיום עם אפליקציות שונות כמו אפליקציות משלוחי מזון כמו Swiggy או Zomato, מסחר אלקטרוני כמו אמזון או אפילו אפליקציות מזג אוויר.

מהי המדיניות הנוכחית בנושא נתונים גיאו-מרחביים?

קיימות הגבלות קפדניות על איסוף, אחסון, שימוש, מכירה, הפצת נתונים גיאו-מרחביים ומיפוי תחת המשטר הנוכחי. המדיניות לא חודשה במשך עשרות שנים והיא מונעת מחששות ביטחוניים פנימיים וחיצוניים. המגזר עד כה נשלט על ידי ממשלת הודו וכן סוכנויות ממשלתיות כמו סקר הודו וחברות פרטיות צריכות לנווט במערכת של הרשאות ממחלקות שונות בממשלה (בהתאם לסוג הנתונים שייווצרו) כמו גם את משרדי ההגנה והפנים, כדי להיות מסוגלים לאסוף, ליצור או להפיץ נתונים גיאו-מרחביים. בתחילה הומשגה כעניין שנוגע אך ורק לביטחון, איסוף נתונים גיאו-מרחבי היה זכותם של כוחות ההגנה והממשלה. מיפוי GIS היה גם ראשוני, כאשר הממשלה השקיעה בו רבות לאחר מלחמת קרגיל הדגישה את התלות בנתונים זרים ואת הצורך במקורות מידע מקומיים.

מדוע הוציאה הממשלה את הפיקוח על נתונים גיאו-מרחביים?

מערכת זו של רכישת רישיונות או הרשאות, והסרטון הכרוך בכך, עשויה להימשך חודשים, ולעכב פרויקטים, במיוחד אלה שנמצאים במצב משימה - הן עבור חברות הודיות והן עבור סוכנויות ממשלתיות. הסרת הרגולציה מבטלת את הדרישה להרשאות כמו גם בדיקה, אפילו משיקולים ביטחוניים. חברות הודיות יכולות כעת להעיד בעצמן, בהתאם להנחיות הממשלתיות מבלי להידרש בפועל לפיקוח של סוכנות ממשלתית - לפיכך הנחיות אלו נותנות אמון רב בישויות הודיות.

כמו כן, קיים חוסר עצום בנתונים בארץ אשר פוגע בתכנון של תשתיות, פיתוח ועסקים המבוססים על נתונים. המיפוי של המדינה כולה, שגם זה בדיוק גבוה, על ידי ממשלת הודו לבדה עשוי להימשך עשרות שנים. הממשלה הרגישה אפוא צורך דחוף לתמרץ את המגזר הגיאו-מרחבי עבור חברות הודיות והגדלת ההשקעות של שחקנים פרטיים במגזר.

בעוד שבמשך עשרות שנים, נתונים גיאו-מרחביים היו בראש סדר העדיפויות מסיבות אסטרטגיות ומשיקולי אבטחה פנימיים וחיצוניים, עדיפות זו ראתה שינוי ב-15 השנים האחרונות - נתונים גיאו-מרחביים הפכו כעת הכרחיים עבור הממשלה בתכנון תשתיות , פיתוח, פיתוח חברתי, אסונות טבע כמו גם הכלכלה, כאשר יותר ויותר מגזרים כמו חקלאות, הגנת הסביבה, חשמל, מים, תחבורה, תקשורת, בריאות (מעקב אחר מחלות, חולים, בתי חולים וכו') מסתמכים במידה רבה על נתונים אלה .

הייתה גם דחיפה עולמית לגישה פתוחה לגאו-מרחבית מכיוון שהיא משפיעה על חייהם של אזרחים רגילים, וההנחיות החדשות הבטיחו גישה פתוחה כזו, למעט נתונים רגישים להגנה או אבטחה.

כמויות גדולות של נתונים גיאו-מרחביים זמינים גם בפלטפורמות גלובליות, מה שהופך את הרגולציה של נתונים הזמינים באופן חופשי במדינות אחרות, לבלתי נסבלת.

איזו השפעה צפויה להיות לזה?

על ידי ליברליזציה של המערכת, הממשלה תבטיח יותר שחקנים בתחום, תחרותיות של חברות הודיות בשוק העולמי ונתונים מדויקים יותר זמינים הן לממשלה לגיבוש תוכניות ולניהול, אך גם להודים בודדים. סטארט-אפים ועסקים יכולים כעת להשתמש בנתונים האלה גם בהגדרת הדאגות שלהם, במיוחד במגזר המסחר האלקטרוני או אפליקציות מבוססות גיאו-מרחביות - מה שבתורו יגדיל את התעסוקה במגזרים אלה. חברות הודיות יוכלו לפתח אפליקציות מקומיות, למשל גרסה הודית של מפות גוגל. כמו כן, צפויה להיות עלייה בשותפויות ציבוריות-פרטיות עם פתיחת מגזר זה עם חברות לאיסוף נתונים שעובדות עם ממשלת הודו על פרויקטים מגזריים שונים. הממשלה צופה גם גידול בהשקעות במגזר הגיאו-מרחבי מצד חברות, וגם גידול בייצוא הנתונים לחברות ומדינות זרות, מה שבתורו יחזק את הכלכלה.

שתף עם החברים שלך: