יאן מוריס, סופר וחלוץ טרנסג'נדר, מת בגיל 94
מוריס מתה בוויילס ביום שישי בבוקר, לפי נציגה הספרותי, United Agents.
יאן מוריס היה היסטוריון וסופר מהולל. (מקור: idy_widdy/אינסטגרם) יאן מוריס, העיתונאי המהולל, ההיסטוריון, הנוסע העולמי והסופר הבדיוני שבגיל העמידה הפך לחלוץ תנועת הטרנסג'נדרים, מת בגיל 94.
מוריס מתה בוויילס ביום שישי בבוקר, לפי נציגה הספרותי, United Agents. הסוכנת שלה סופי סקארד אישרה את מותה. מוריס היה במצב בריאותי כושל. פרטים נוספים לא היו זמינים באופן מיידי.
הסופרת הבריטית חיה כג'יימס מוריס עד תחילת שנות ה-70, אז עברה ניתוח במרפאה בקזבלנקה ושינתה את שמה לג'אן מוריס. ספר הזיכרונות רב המכר שלה Conundrum, שיצא ב-1974, המשיך את דרכם של יצירות מוקדמות כמו 'אוטוביוגרפיה אישית' של כריסטין יורגנסן בהצגת החלטתה כטבעית ומשחררת.
אני כבר לא מרגישה מבודדת ולא אמיתית, היא כתבה. לא רק שאני יכול לדמיין בצורה חיה יותר איך אנשים אחרים מרגישים: משוחרר סוף סוף מהרתמות והמצמוצים הישנים האלה, אני מתחיל לדעת איך אני מרגיש בעצמי.
מוריס היה סופר ועיתונאי פורה והישגי שכתב עשרות ספרים במגוון ז'אנרים והיה עד ממקור ראשון להיסטוריה. ככתבת צעירה של ה'טיימס', היא התלוותה למסע לאסיה ב-1953 בראשות סר אדמונד הילרי, וביום הכתרתה של המלכה אליזבת השנייה, פרסמה את החדשות שהילרי ומטפסת ההרים הנפאלית שרפה טנזינג נורגיי הפכו למטפסים הראשונים שהצליחו לעלות על ההר. אוורסט.
ב-1956, עבור 'מנצ'סטר גרדיאן', היא עזרה לפרסם את החדשות שכוחות צרפתים תוקפים בחשאי את מצרים במהלך המשבר שנקרא בתעלת סואץ שאיים לפתוח במלחמת עולם. הצרפתים והבריטים, שהיו גם בעלי ברית נגד מצרים, נסוגו שניהם במבוכה לאחר שהכחישו את הדיווחים הראשוניים וראש ממשלת בריטניה אנתוני עדן התפטר בתוך חודשים. בתחילת שנות ה-60 סיקרה את משפטו של אדולף אייכמן בירושלים.
מוריס המשיכה וזכתה לשבחים על כתיבת הנסיעות הסוחפת שלה, עם ונציה וטריאסטה בין המקומות המועדפים, ועל תולדותיה של Pax Britannica על האימפריה הבריטית, טרילוגיה שהתחילה כג'יימס מוריס והסתיימה בתור יאן מוריס. בשנת 1985, היא זכתה לגמר בפרס בוקר עבור ספר מסע דמיוני ומותחן פוליטי, מכתבים אחרונים מ-Hav, על עיר-מדינה ים תיכונית שהייתה נקודת עצירה לידע והרפתקאות חובקי כדור הארץ של המחבר, שם המבקרים נעו מסנט פול ועד מרקו פולו לארנסט המינגווי וזיגמונד פרויד.
הספר הוצא מחדש 21 שנים מאוחר יותר במסגרת Hav, שכלל ספר המשך מאת מוריס והקדמה מאת סופרת המדע הבדיוני-פנטזיה אורסולה ק. לה גווין.
קראתי את זה ('האב') כתיאור מבריק של צומת הדרכים של המערב והמזרח... נראית על ידי אישה שראתה את העולם באמת, ואשר חיה בו בעוצמה כפולה מזו של רובנו, כתב לה גווין.
יצירותיו האחרות של מוריס כללו את הזיכרונות Herstory and Pleasures of a Tangled Life, אוספי החיבורים ערים ומיקומים ואת האנתולוגיה העולם: חיים ומסע 1950-2000. אוסף של רשומות ביומן, In My Mind's Eye, יצא ב-2019, וכרך שני מתוכנן לינואר. Allegorizings, ספר עיון של הרהורים אישיים שכתבה לפני יותר מעשור וביקשה שלא יתפרסם בחייה, ייצא גם הוא ב-2021.
נולדה ג'יימס האמפרי מוריס בסומרסט, עם אב וולשי ואמא אנגלית, מוריס זכרה שאלה את מגדרה עד גיל 4. הייתה לה התגלות כשישבה מתחת לפסנתר של אמה וחשבה שהיא נולדה בגוף הלא נכון, וצריכה באמת להיות ילדה. במשך כ-20 שנה היא שמרה את רגשותיה בסוד, סוד אהוב שהפך לתפילה כאשר באוניברסיטת אוקספורד היא ועמיתיה לסטודנטים היו מקיימים רגע של דומייה כשהם מתפללים בקתדרלת בית הספר.
לתוך ההפסקה ההיא, בזמן שהטובים יותר שלי, אני מניח, ביקשו סליחה או הארה, הכנסתי בשקט מדי לילה, שנה אחר שנה לאורך ילדותי, פנייה פחות חיננית אבל לא פחות מלבבית: 'ובבקשה, אלוהים, תן לי להיות ילדה. אמן,' כתבה מוריס בספר הזיכרונות שלה.
הרגשתי שברצון כל כך נלהב, וכל כך בלתי פוסק, להתורגם לגוף של ילדה, אני מכוון רק למצב אלוהי יותר, פיוס פנימי.
לעולם החיצון נראה שג'יימס מוריס נהנה מחיי גברים למופת. היא הייתה בת 17 כשהצטרפה לצבא הבריטי במהלך מלחמת העולם השנייה, שירתה כקצינת מודיעין בפלסטין ושלטה בסגולות הצבאיות של אומץ, קשקושים, נאמנות, משמעת עצמית. ב-1949 נישאה מוריס לאליזבת טאקניס, איתה נולדו לה חמישה ילדים. (אחד מת בינקות).
אבל באופן פרטי היא חשה חשוכה מחוסר החלטיות וחרדה ואף שקלה התאבדות. היא נסעה בנתיב הארוך, השבור, היקר וחסר התוצאות של פסיכיאטרים וסקסולוגים. היא הגיעה למסקנה שאף אחד במצבה לא 'נרפא' מעולם, בכל ההיסטוריה של הפסיכיאטריה, על ידי המדע.
החיים כאישה שינו את האופן שבו מוריס ראה את העולם וכיצד העולם ראה את מוריס. היא תפנימה תפיסות לפיהן היא לא יכולה לתקן מכונית או להרים מזוודה כבדה, מצאה את עצמה מטופלת כנחותה על ידי גברים ואשת סוד על ידי נשים. היא למדה שאין היבט של הקיום, אין רגע ביום, אין מגע, אין סידור, אין תגובה, מה שלא שונה אצל גברים ונשים.
מוריס ואשתו היו גרושים, אבל הם נשארו קרובים, וב-2008, רשמי קשר חדש באיחוד אזרחי. הם גם הבטיחו להיקבר ביחד, מתחת לאבן כתובה בוולשית ובאנגלית: הנה שני חברים, בסוף חיים אחד.
שתף עם החברים שלך:
