כששפורג'י פאלונג'י מימן את מוגול-א-אזם וחוג'סטה מיסטרי הפך לכוכב פופ דתי
ספר חדש, 'The Tatas, Freddie Mercury & Other Bawas' מאת קומי קאפור, מציע מבט על חייהם ותרומתם של כמה מהפרסיס הידועים ביותר בהודו

שאפורג'י פאלונג'י הבן היה הילד השישי של פאלונג'י האב. הוא היה רק בן 13 כשהתרגש מספיק מהמאבקים העסקיים של אביו כדי להחליט שהוא יעזור... בשנת 1900, שפורג'י נשר מבית הספר לאחר שסיים את כיתה ה' כדי לעזור לאביו...
החוזים המוקדמים של המשפחה היו בעיקר פרויקטים צבאיים ו-PWD. בשנת 1919 הוריש פלונג'י האב את עסקיו לבנו...
על ידי עבודה עם מהנדסי צבא בריטי מנוסים ומהנדסים אזרחיים ממשלתיים, שפורג'י צבר ניסיון וידע טכניים שלא יסולא בפז...
עד 1943, Shapoorji Jr הקים חברה משלו, Shapoorji Pallonji Construction Private Limited (SPCL) ועבר לליגה הגדולה. הוא התמקד בבניית דירות ובתים חכמים למגורים... זה נחשב ליוקרתי לגור בבלוק דירות או בבניין שנבנה על ידי SPCL, המוכר בסטנדרטים הגבוהים שלו.
בקריירה שלו שנמשכה על פני שבעה עשורים, המשרד של שפורג'י מילא תפקיד מרכזי בעיצוב קו הרקיע של בומביי. רבים מהמבנים הבולטים של בומביי הוצאו להורג על ידי SPCL. אלה כוללים את בניין RBI, התחנה המרכזית של בומביי, מועדון הקריקט של הודו, הרחבה של מלון טאג', מלון אוברוי, היכל שאנמוקננדה, TIFR, אודיטוריום Homi Bhabha, בית החולים Breach Candy ומגדלי Bombay World... למרות הצלחתו במשך רוב חייו, המאסטר-בנאי פעל מתוך משרד אפל ודיקנסיאני בקומה הראשונה של רחוב מדו, בלב הרובע המסחרי של פורט... שפורג'י היה שופט ממולח של גברים, ונטה לשמור על המהנדסים שלו. על בהונותיהם על ידי ביקורי פתע באתר. מאחר שהוא לא היה בקיא באנגלית, מזכירו מר דומסיה תרגם את הוראותיו לטובת הצוות שלו. בעוד שרוב המהנדסים הבכירים שלו היו פרסיס, רואי החשבון שלו היו גוג'ראטי וניהלו את ספרי החשבונות שלהם בשפה. כל מהנדס דיווח לו מדי יום, וללא עזרת הערות, הוא ידע מהזיכרון אילו אספקה ודרישות עבודה יש לשלוח לאתרים שונים. עובד נזכר במעילו הארוך והמרופט שהיו לו כיסים רבים שבהם החזיק חבילות מזומנים, פנקס הצ'קים והמשקפיים שלו. שפורג'י לא היה מנהל שכר מפואר, אבל בכל זאת עורר נאמנות בצוות שלו. הוא טיפל באנשי הצוות ובמשפחותיהם כשהם נקלעו לקשיים, ותמיד היה שם לנישואים או לוויות - יותר דמות אב מאשר בוס...
צאר הבנייה גם הקים חברת השקעות בשם 'Sterling Investment Corporation' (SIC). הצלחתו שלאחר מכן והמתמשכת הראתה שבאמת היה לו את המגע של מידאס...

קחו, למשל, את ההשקעה של שפורג'י בסרט בוליווד, Mughal-e-Azam. הפקת סרטים נחשבת לעסק בסיכון גבוה, ורבים איבדו הון במיזמי קולנוע רק כדי להתחכך בכוכבים הזוהרים. הקשר של שפורג'י עם בוליווד נוצר במקרה. התסריט של הסרט האיקוני כעת... הוצג בפניו כתשלום עבור חוב... כאשר מפיק סרטים אחר פנה לשאפורג'י בבקשה לתסריט, הוא הרגיש שזה עשוי להיות בעל ערך והחליט לממן את הסרט בעצמו. הבמאי ק.אסיף שכר שלושה כוכבים מפורסמים, דיליפ קומאר, מדהובלה ופריתוויראג' קאפור, לשחק את התפקידים הראשיים. עם זאת, אסיף היה פרפקציוניסט, ושפורג'י, באופן לא אופייני, המשיך להוציא עוד כסף כדי לממן את הפרפקציוניזם הזה... בדיוק כשהסרט היה לקראת סיום, הטכנולוגיה לקולנוע צבעוני הגיעה להודו והבמאי התעקש שחלק מהסרט יהיה לצלם מחדש בצבע. בשלב זה, עלות הסרט, 15 מיליון רופי, עלתה פי 10 מהתקציב הרגיל של סרט הינדי ולקח שמונה שנים ליצור. בנו של שפורג'י, פאלונג'י מיסטרי, היה משוכנע שאביו מבזבז כסף טוב בניסיון להחזיר אבדן מת. היו שחשדו שיופיו של מדהובלה הוא שסנוור את שאפורג'י, אחרים חשו שהקסם שלו מהדיאלוג האורדו של פריתוויראג' קאפור, שפורג'י דיקלם בהתלהבות בזמן טיפוס במדרגות, הוא שגרם לאיש העסקים הממולח והזהיר בדרך כלל לזרוק כסף על פיל לבן. כמובן שכל תחזיות יום הדין עלו בתוהו. Mughal-e-Azam, הסרט ההודי הראשון שצולם בחלקו בצבע, התברר כאחד המרוויחים הגולמיים הגדולים של בוליווד בכל הזמנים.
|'פרסי יכול להיות שייך לכל דת או לאף אחת': קומי קאפור
פרסיס טוענת כעת שהם ביטלו את הגיור בהודו מכיוון שזה היה תנאי לברית שלהם עם שליט סנג'אן. אבל הפרסיס כנראה סיים את הנוהג של הודאה סלקטיבית של אנשים שאינם פרסיס לחיק רק במאה ה-17. עד המאה ה-19, הקהילה פיתחה תחושת גאווה גדולה בבלעדיות ובזהותה, והתנגדה לחלוטין לקבלה של זרים...
אפילו במאה ה-21, הפילוג עדיין פתוח לרווחה. מצד אחד יש פרסים קוסמופוליטיים ואמידים בעלי חשיבה מודרנית, בין אם הודים ובין אם מהגרים, שלרבים מהם יש בני משפחה שהתחתנו מחוץ לקהילה אך היו רוצים שהדורות הבאים יתחנכו כפארסיס ויהיו להם נויוטים... ראשון ושני- מהגרים פרסי מהדור למערב מודעים לכך שאם צאצאיהם לא יפגשו את חברו לפרסיס, הם צפויים להתרחק מהתרבות שלהם לנצח...

אבל לא כך בבניינים הכפריים של מומבאי, שם מעמדות הביניים חיים במושבות דיור פארסי מבודדות, בשליטת שכר דירה. עבור ילדה מחינוך כזה להתחתן מחוץ לקהילה עדיין נושאת סטיגמה חברתית נוראית. כתוצאה מכך, יש יותר ספייסרים לנפש בקרב פאריס מכל קהילה אחרת בהודו.
עדיין יש רצף עיקש של פונדמנטליזם בחלק גדול מהקהילה הליברלית והמשכילה הזו. זה בין השאר בגלל הכריזמה של המטיף והמלומד ההדיוט השמרני, המשכנע, חוג'סטה מיסטרי. רוב הכוהנים אולי לא היו מוכנים להתכופף עם הזמן, אבל השפעתם הייתה מוגבלת, במיוחד מכיוון שתמיד היו יוצאי דופן בכמורה שהסכימו לערוך טקסים דתיים לאלה שלא נכנסו להגדרה הקפדנית של פרסי. אבל מיסטרי הצליח להרשים את הסטנדרטים המחמירים שלו על הדיוטות הפרסית במשך זמן רב.
מיסטרי, שגדל בפונה, נמשך למיסטיקה מילדות. הוא נסע לאנגליה בגיל 16... ונשאר בארץ כדי ללמוד ראיית חשבון. הוא הוסמך כרואה חשבון והיה על סף להפוך לשותף במשרד כשהתעניין בדת. הוא התקבל לאוניברסיטת אוקספורד כדי ללמוד זורואסטריזם...
מיסטרי חזר למומבאי ב-1980 והוזמן לשאת שיחות על זורואסטריזם. האולמות היו עמוסים בפרסיס, צעירים וזקנים, להוטים ללמוד עוד על האמונה שבה חונכו אך עליה ידעו מעט מאוד. מיסטרי הפך למשהו של כוכב פופ דתי, ריגש את ההמונים עם גילויי הנאום והלמידה שלו... ההתנגדות שלו לכל ויתור לזמנים משתנים יחד עם כוחו הגדל במהירות, הפכו אותו לדמות מאוד מפצלת בקהילה.
(חולץ באישור מ-Westland Non-fiction)
שתף עם החברים שלך: