'מוות לאמריקה': מה קרה בטהרן ב-4 בנובמבר 1979?
מה גרם למשבר בשגרירות ארה'ב לפני 40 שנה, מה התפתח בחודשים שלאחר מכן, ומה הייתה התגובה בהודו למהפכה של איראן?
מפגינים איראנים משתתפים בהפגנה נגד ארה'ב, לציון 40 שנה להשתלטות על שגרירות ארה'ב, ליד שגרירות ארה'ב הישנה בטהראן, איראן, ביום שני. (Nazanin Tabatabaee/WANA (סוכנות הידיעות של מערב אסיה) באמצעות REUTERS) ביום זה (4 בנובמבר) לפני 40 שנה, חמושים באיראן השתלטו על שגרירות ארה'ב בטהרן ולקחו עשרות אמריקאים כבני ערובה. הם החזיקו את האמריקנים בשבי במשך יותר מ-14 חודשים, ובשנת 1980 ניתקה ארצות הברית את היחסים הדיפלומטיים עם איראן.
ביום שני ציינו האיראנים את יום השנה לאותו אירוע, כשהם התכנסו מחוץ לבניין השגרירות לשעבר, העלו סיסמאות אנטי-אמריקאיות והציגו דמויות שלועגות לנשיא דונלד טראמפ.
מה גרם למשבר בשגרירות ארה'ב לפני 40 שנה, מה התפתח בחודשים שלאחר מכן, ומה הייתה התגובה בהודו למהפכה של איראן?
המהפכה האיראנית של 1979
בפברואר 1979, השאה של איראן, מוחמד רזא פהלווי, הופל על ידי כוחות האופוזיציה המיושרים עם איש הדת השיעי, האייתוללה רוחאללה חומייני. המהפכה האסלאמית של 1978-79 הביאה לקיצה את המלוכה של איראן, והחליפה אותה ברפובליקה האסלאמית.
בעוד שהשאה זכה לשבחים במערב על הרפורמות שלו למודרניות, הוא הואשם באיראן בשימוש בשיטות אוטוקרטיות, ובכך שלא עשה מספיק כדי לצמצם את אי השוויון הכלכלי.
בעוד שהאייתוללה חומייני היה חריף נגד ארה'ב, הכעס נגד אמריקה שרט באיראן עוד הרבה לפני המהפכה האסלאמית. ה-CIA וה-MI6 של הממלכה המאוחדת שיתפו פעולה כדי לתזמר את ההפיכה שבה הודח ראש הממשלה הפופולרי מוחמד מוסאדג', שנחשב בעיני רבים כמי שעומד בתקיפות עבור ערכים חילוניים והתנגדות להתערבות המערב בענייני איראן, ב-1953.
את מוסאדה ירש מנהיג ההפיכה (המכונה הפיכת מורד ה-28), הגנרל פזלללה זהדי, שינוי פוליטי שהשפיע על חיזוק השלטון המלוכני של השאה.
ההסתערות על שגרירות ארה'ב
השאה נמלט מאיראן בינואר 1979, לפני שובו של חומייני מהגלות הפוליטית ב-1 בפברואר של אותה שנה. השאה דילג ממדינה למדינה, מחפש מקלט בטוח.
באוקטובר אותה שנה, דווח כי השאה עובר טיפול בארה'ב לאחר שהרשה לו כניסתו על ידי ממשל הנשיא ג'ימי קרטר. כל הגיהנום התפרץ באיראן.
ב-4 בנובמבר, סטודנטים שתכננו תחילה ישיבה בשגרירות, אילצו להשתלט על המקום ולקחו 98 אמריקאים כבני ערובה. כמה בני ערובה הצליחו להימלט מהמקום, והצליחו לעזוב את איראן בעזרת שגריר קנדה. הבריחה הזו הייתה הנושא של הסרט 'ארגו' שזכה במספר האוסקרים ב-2012.
הסטודנטים דרשו את החזרתו של השאה המודח, שטופל באותה עת בבית חולים בניו יורק. הם זכו לתמיכה של האייתוללה חומייני, שקיווה לנצל את הפופולריות של ההשתלטות כדי להרחיב את כוחו של משטרו.
מ-4 בנובמבר 1979 נשארו בני הערובה באיראן במשך 444 ימים, עד ל-20 בינואר 1981.
בשבוע הראשון למעצרם טענו החמושים האיראנים כי הצוות הדיפלומטי האמריקני חברים ביחידת ריגול. באמצע נובמבר הורה חומייני לשחרר נשים וחטופים שחורים, כמו גם כמה לא-אמריקאים.
באפריל 1980 הודיעה ארה'ב כי ניסתה ללא הצלחה לחלץ את העצורים במבצע צבאי. איראן הציגה את שרידי החיילים האמריקאים ההרוגים במתחם השגרירות, למורת רוח עולמית.
52 בני הערובה הנותרים שוחררו לבסוף לאחר שהושג הסכם בין איראן לארה'ב בתחילת 1981.
התגובה בהודו למהפכה האיראנית
המהפכה התקבלה באופן חיובי בהודו.
ב-13 בפברואר 1979, האתר הזה דיווח על הודעה מאת ראש הממשלה דאז, מורג'י דסאי, לאייתוללה חומייני, ואמרה: העם של הודו ואיראן מקושרים בידידות עתיקת יומין ששורשיה בהיסטוריה ובתרבות, ואיראן משגשגת היא ערובה לשלום וליציבות של האזור כולו.
ואז שר החוץ אטל ביהארי וג'פיי אמר ללוק סבהה, אנחנו מחכים ליום שבו נוכל לקבל את פני איראן בתנועה הלא-מזדהה. ההתפתחויות הללו באיראן היו חיוביות.
D P Singh, חבר ראג'יה סבהא מהקונגרס, אמר, אנו מכירים בכך שהמהפכה באיראן תחת הנהגתו מעוררת ההשראה של האייתוללה חומייני מונעת על ידי אידיאלים גבוהים של שחרור המדינה הגדולה והעתיקה של איראן מהמחושים של האימפריאליזם האמריקאי. אין לנו ספק שממשלת איראן תגן בעקביות על רווחי המהפכה שלה ולא תחליף אותה. לכן זה נורמלי וטבעי לנו בהודו להסתכל באהדה ולתמוך בשאיפות העם האיראני לחופש, לשוויון ולסדר כלכלי חדש מבית ומחוץ.
המפלגה הקומוניסטית של הודו (CPI) תיארה את האירועים באיראן כמכה לאימפריאליזם האמריקני והעבירה החלטה לתמיכה, כך דיווח האינדיאן אקספרס בפברואר 1979.
שתף עם החברים שלך:
