הסבר: מיפוי הגנום ה'הודי'
הממשלה פינה פרויקט שאפתני למיפוי המגוון הגנטי של הודו. מה יבקש הפרויקט לקבוע, מדוע המידע חשוב ומהם האתגרים השונים לפנינו?
אומרים שהפרויקט הוא מהמשמעותיים מסוגו בעולם בגלל קנה המידה שלו והגיוון שהוא יביא למחקרים גנטיים. שבוע שעבר, כך דיווח ה'אינדיאן אקספרס'. שהממשלה פינה פרויקט מיפוי גנים שאפתני שמתואר על ידי המעורבים כשריטה ראשונה של פני השטח של המגוון הגנטי העצום של הודו. מבט על היעדים , קנה המידה והמגוון של הפרויקט, שיהיה משמעותי לא רק בהודו אלא בכל העולם:
מהו גנום?
הקוד הגנטי של כל אורגניזם כלול בחומצת הגרעין Deoxyribose (DNA), אבני הבניין של החיים. הגילוי ש-DNA בנוי כסליל כפול על ידי ג'יימס ווטסון ופרנסיס קריק ב-1953, שעליו זכו בפרס נובל ב-1962, היה הניצוץ בחיפוש הארוך והמתמשך להבנת האופן שבו הגנים מכתיבים את החיים, תכונותיהם ומהם. גורם למחלות.
גנום, במילים פשוטות, הוא כל החומר הגנטי באורגניזם. הוא מוגדר כסט שלם של DNA של אורגניזם, כולל כל הגנים שלו. כל גנום מכיל את כל המידע הדרוש כדי לבנות ולתחזק את האורגניזם הזה. בבני אדם, עותק של הגנום כולו - יותר מ-3 מיליארד זוגות בסיסים של DNA - כלול בכל התאים שיש להם גרעין.
האם הגנום האנושי לא מופה בעבר?
פרויקט הגנום האנושי (HGP) היה תוכנית בינלאומית שהובילה לפענוח הגנום האנושי כולו. זה תואר כאחד מהישגי החקר הגדולים בהיסטוריה. במקום חקירה חיצונית של כוכב הלכת או הקוסמוס, ה-HGP היה מסע גילוי פנימה שהוביל צוות בינלאומי של חוקרים שחיפש לרצף ולמפות את כל הגנים - ביחד הידועים כגנום - של בני המין שלנו.
החל ב-1 באוקטובר 1990 והסתיים באפריל 2003, ה-HGP נתן לנו את היכולת, בפעם הראשונה, לקרוא את השרטוט הגנטי המלא של הטבע לבניית בן אדם.
מהו אם כן פרויקט 'גנום הודו'?
בראש זה עומד המרכז לחקר המוח במכון המדע ההודי בבנגלורו כנקודת הצמתים של כ-20 מוסדות, כל אחד עושה את שלו באיסוף דגימות, ביצוע החישובים ולאחר מכן המחקר. מטרתו היא לבנות בסופו של דבר רשת של גנום הייחוס ההודי, כדי להבין באופן מלא את סוג ואופי המחלות והתכונות המרכיבות את האוכלוסייה ההודית המגוונת. לדוגמה, אם הצפון מזרחי רואה נטייה למחלה ספציפית, ניתן לבצע התערבויות באזור, המסייעות לבריאות הציבור, מה שמקל על המאבק במחלה.
מאמר מערכת | פרויקט הגנום הודו מבטיח ביותר וצריך להמשיך במהירות מרבית ובזהירות מרבית.
שאר המכונים המעורבים הם: AIIMS Jodhpur; המרכז לביולוגיה תאית ומולקולרית, היידראבאד; המרכז לטביעת אצבע ואבחון DNA; המכון לגנומיקה וביולוגיה אינטגרטיבית; מרכז מחקר ביוטכנולוגיה של גוג'אראט; IIIT אללהבאד; IISER (פונה); IIT Madras; IIT Delhi; IIT Jodhpur; המכון למקורות ביולוגיים ופיתוח בר קיימא; המכון למדעי החיים; אוניברסיטת מיזורם; המרכז הלאומי למדעי הביולוגיה; המכון הלאומי לגנומיקה ביו-רפואית; המכון הלאומי לבריאות הנפש ומדעי המוח; מרכז רג'יב גנדי לביוטכנולוגיה; ומכון שר-א-קשמיר למדעי הרפואה.
אז מה יעשה הפרויקט באופן כללי?
פרויקט המגה מקווה ליצור רשת לאחר איסוף 10,000 דגימות בשלב הראשון מרחבי הודו, כדי להגיע לגנום הודי מייצג. זה נמצא הכרחי שכן למעלה מ-95% מדגימות הגנום הזמינות, שהן הבסיס למחקר חדש ומתקדם ברפואה ובפרמקולוגיה, משתמשות בגנום הלבן, הקווקזי, כבסיס. רוב הגנומים נבעו מבני מעמד ביניים עירוניים ואינם ממש נתפסים כמייצגים. הפרויקט ההודי ישאף להוסיף רבות למידע הזמין על המין האנושי ולקדם את המטרה, הן בגלל קנה המידה של האוכלוסייה ההודית והן בשל המגוון כאן.
מיהו הודי?
תת היבשת ההודית הייתה האתר של הגירות ענק. מדענים הקשורים לפרויקט מכירים בכך שבעוד ההגירות הראשונות היו מאפריקה, גם מאוחר יותר היו הגירות תקופתיות של אוכלוסיות שונות, מה שהופך את זה למקרה מאוד מיוחד של כמעט כל הגזעים והסוגים שמתערבבים גנטית. ניתן לראות זאת כגיוון אופקי. יתרה מכך, מאוחר יותר, הייתה אנדוגמיה או נישואים בין נישואים בין קבוצות שונות, וכתוצאה מכך מחלות מסוימות עוברות אך ורק בתוך קבוצות מסוימות ותכונות אחרות שהועברו רק לקבוצות מסוימות. זה מה שמדענים מכנים מגוון אנכי.
לימוד והבנה של שני הגיוון יספקו את היסוד של טיפול רפואי מותאם אישית לקבוצה גדולה מאוד של אנשים על פני כדור הארץ.
Express Explained נמצא כעת בטלגרם. נְקִישָׁה כאן כדי להצטרף לערוץ שלנו (@ieexplained) והישאר מעודכן בחדשות האחרונות
מהם האתגרים הכרוכים בכך?
אתיקה רפואית: בפרויקט שמטרתו רק ליצור מאגר מידע גנטי, שינוי גנים אינו בין היעדים המוצהרים. חשוב לציין, עם זאת, שזה היה נושא עמוס מאוד ברחבי העולם. הפיתוי להתערב עשוי להיות הרבה יותר אם סוג זה של ידע זמין, מבלי שאדם מודע לחלוטין לסיכונים הנלווים. הסיכון של רופאים לברוח באופן פרטי עם הרעיון של תיקון בעיות גנטיות התגלה לאחרונה לאחר שמדען מבוסס שנזן, שעזר ליצור את התינוקות הראשונים בעולם שעבר עריכת גנים, נידון לשלוש שנות מאסר. He Jiankui הדהים את העולם כשהכריז ב-2018 שילדות תאומות נולדו עם DNA שונה כדי להפוך אותן לעמידות ל-HIV. הוא טען שהוא הצליח את זה באמצעות הכלי לעריכת הגנים CRISPR-Cas9 לפני לידתם.
נתונים ואחסון: לאחר איסוף המדגם, יהיה צורך לטפל באנונימיות של הנתונים ובשאלות לגבי השימוש האפשרי והשימוש לרעה בהם. שמירת הנתונים בענן טומנת בחובה בעיות ומעלה שאלות לגבי בעלות על הנתונים. הודו עדיין לא תעביר הצעת חוק פרטיות נתונים עם אמצעי הגנה נאותים. השקת פרויקט הודו של גנום לפני פתרון שאלת הפרטיות עלולה להוליד סדרה נוספת של בעיות.
עניינים חברתיים: שאלת התורשה וטוהר הגזע עוררה אובססיה לתרבויות, ומחקרים מדעיים נוספים של גנים וסיווגם יכולים לחזק סטריאוטיפים ולאפשר לפוליטיקה ולהיסטוריה לקבל טוויסט גזעי.
בהודו הרבה פוליטיקה היא עכשיו על הקווים של מי הם ילידים ומי לא. פרויקט הודו של הגנום יכול להוסיף מימד גנטי לקלחת.
רבייה סלקטיבית הייתה שנויה במחלוקת מאז ומתמיד, והרבה לפני שהתגלה ה-DNA. אבל האאוגניקה רכשה הקשר מסוכן עם הנאצים שהתלבטו בנושא ארוכות ואזכורו עלה במשפטי נירנברג. לאחר מלחמת העולם השנייה, זה היה נושא מאוד נוגע.
שתף עם החברים שלך:
