הסבר: פרס עליון לכלכלת עבודה

הזוכים בפרס שוודיה רייקסבנק במדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל נתנו תובנות על הקשר בין השכלה והשתכרות עתידית, ובין שכר מינימום לתעסוקה

(משמאל לימין) דייוויד קארד, ג'ושוע ד אנגריסט וגידו וו אימבנס. (איל' ניקלאס אלמהד פרס נובל הסברה)

ביום שני, האקדמיה המלכותית השוודית למדעים העניקה את פרס Sveriges Riksbank למדעי הכלכלה לזכרו של אלפרד נובל לשנת 2021 - המכונה לעתים קרובות בטעות פרס נובל לכלכלה - לשלושה כלכלנים בארה'ב. חצי אחד מהפרס הוענק לדיוויד קארד, המלמד באוניברסיטת קליפורניה בברקלי, והחצי השני במשותף לג'ושוע ד אנגריסט מ-MIT וגידו וו אימבנס מאוניברסיטת סטנפורד. סכום הפרסים בסך 10 מיליון קרונות שוודיות (8.60 מיליון רופי) יחולק בהתאם. אימבנס, שענה לשיחה מהאקדמיה, התרגש במיוחד לקבל את הפרס יחד עם חבריו הוותיקים; הוא לא היה רק ​​המנחה לדוקטורט של אימבנס אלא גם האיש הטוב ביותר בחתונתו.

סיבה תוצאה

הציטוט קובע: חתני הפרס השנה סיפקו לנו תובנות חדשות על שוק העבודה והראו אילו מסקנות לגבי סיבה ותוצאה ניתן להסיק מניסויים טבעיים. גישתם התפשטה לתחומים אחרים וחוללה מהפכה במחקר האמפירי.

כדי להבין, צריך להסתכל על כמה מהשאלות החשובות ביותר בחברה כיום: האם ההגירה משפיעה על השכר ועל רמות התעסוקה? האם השקעות בחינוך בית ספרי משפרות את הרווחים העתידיים של התלמידים? האם העלאת שכר המינימום תוביל להורדת רמות התעסוקה?

כל השאלות הללו היו רלוונטיות וממשיכות להיות כאלה לאורך זמן וגיאוגרפיה. אבל מה שמסובך במיוחד בתשובה לכל שאלה כזו הוא חוסר היכולת ליצור ניסוי בקרה אקראי שבו מונעים מכמה ילדים חינוך בית ספר ומספקים אותו לאחרים כדי לברר את התשובה.

כאן בלטו הזוכים של השנה. הם מצאו דרכים לחתוך את המתאמים שנצפו לעתים קרובות וקבעו אם הם הפגינו סיבתיות או לא. מה שבטוח, קורלציה היא פשוט התרחשות של שני אירועים יחד, אבל מתאם בלבד אינו מרמז על סיבתיות (שדורשת הבנה ברורה שאירוע אחד גורם לאחר).

הקשר בין השכלה להכנסה

כרטיס: שכר ועבודות

השימוש של קארד במה שנקרא ניסויים טבעיים (מצבים שנוצרים בחיים האמיתיים הדומים לניסויים אקראיים) היה חושפני ומופתי כאחד.

לדוגמה, מקובל לקבוע שהעלאת שכר המינימום מביאה להפחתת תעסוקה. הטענה היא ששכר גבוה יותר יגדיל את העלויות עבור הפירמות ויוביל לכך שמעסיקים יגייסו פחות אנשים. אבל האם זה כך ששכר גבוה יותר גורם לירידת התעסוקה? או, האם זה המקרה שרק בגלל ששני הדברים נראו מתרחשים בכמה הזדמנויות, האחד, בטעות, התחיל להאמין ששכר גבוה יותר מוביל לתעסוקה נמוכה יותר?

קארד השתמש בניסוי טבעי כדי לבדוק את הנפגע המשוער הזה. בשנת 1992, שכר המינימום השעתי בניו ג'רזי הוגדל מ-4.25 דולר ל-5.05 דולר. קארד, יחד עם אלן קרוגר, חקרו את ההשפעה על התעסוקה בניו ג'רזי והשוו אותה לתעסוקה באזורים הסמוכים של מזרח פנסילבניה. התוצאות הראו, בין היתר, כי הגדלת שכר המינימום אינה מביאה בהכרח לפחות משרות, ציינה האקדמיה המלכותית השוודית. מחקריו של קארד מתחילת שנות ה-90 ערערו את החוכמה המקובלת, והובילו לניתוחים חדשים ותובנות נוספות, הם קובעים.

אנגריסט, אימבנס: חינוך, שכר

אנגריסט ואימבנס זכו להכרה בשל תרומתם המתודולוגית לניתוח קשרים סיבתיים. הם עזרו להבין את הנתונים מניסויים טבעיים כאלה. זה חיוני מכיוון שלא כמו ניסוי קליני או ניסוי בקרה אקראי, בניסוי טבעי חוקר אינו שולט בניסוי. מקשה על הסקת מסקנות מדויקות וחיזוק קשרים סיבתיים.

לדוגמה, הארכת חינוך החובה בשנה עבור קבוצת תלמידים אחת (אך לא אחרת) עשויה להשפיע או לא להשפיע על כל הקבוצות באותה צורה. חלק מהסטודנטים היו ממשיכים ללמוד בכל מקרה, ועבורם, ערך החינוך לרוב אינו מייצג את הקבוצה כולה. אז, האם אפשר בכלל להסיק מסקנות לגבי ההשפעה של שנה נוספת בבית הספר? מציין האקדמיה. באמצע שנות ה-90, הצמד פתר את הבעיה המתודולוגית הזו, והדגים כיצד ניתן להסיק מסקנות מדויקות לגבי סיבה ותוצאה מניסויים טבעיים.

ההקשר של הודו

המתודולוגיה, המחקר והממצאים של כלכלנים אלה מתוארכים לתחילת ואמצע שנות ה-90 וכבר הייתה להם השפעה עצומה על המחקר שנערך במספר מדינות מתפתחות כמו הודו.

למשל, גם בהודו מקובל לקבוע כי שכר מינימום גבוה יותר יגרום לעובדה לא פרודוקטיבית. ראוי לציין שבשנה שעברה, על רקע הסגרות שנגרמו כתוצאה מקוביד, כמה מדינות, כולל אוטר פראדש, השעו סופית כמה חוקי עבודה, כולל אלה המסדירים את שכר המינימום, בטענה שמהלך כזה יגביר את התעסוקה.

כלכלני עבודה מובילים כמו פרופסור ראווי סריווסטבה, מנהל המרכז לחקר תעסוקה במכון לפיתוח אנושי, ורדהיצ'קה קאפור, עמית במועצה ההודית

מחקר על יחסים כלכליים בינלאומיים, טען נגד דה-רגולציה כזו בשנה שעברה.

המחקרים שלהם אכן סיפקו הצדקה להעלאת שכר המינימום בארה'ב - שאלה שבה האחווה הכלכלית הייתה חלוקה מאוד. השתמשתי בזה עם מחקרים אחרים כדי להצדיק שכר מינימום לאומי להודו, אמר סריבסטווה.

קאפור אמר שהלמידה העיקרית מעבודתה של קארד היא שניתן להעלות את שכר המינימום בהודו מבלי לדאוג לצמצום התעסוקה. היא ציינה כי שכר המינימום בהודו נמוך מאוד. שכר המינימום הלאומי, למשל, הוא רק 180 רופי ליום.

כעת, להודו יש קוד שכר מינימום; זה יחול על עובדי המגזר הלא מאורגן. לכן, שיפור שכר המינימום חשוב מאוד לשיפור ההכנסות גם במגזר הלא מאורגן, אמרה. זה (לומד שהעלאת שכר המינימום לא מעכבת תעסוקה) חשוב במיוחד בהתחשב במגבלות הביקוש המצרפיות הקיימות בכלכלה ההודית, במיוחד בקרב אלו שנמצאים בתחתית חלוקת ההכנסות.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

שתף עם החברים שלך: