הסבר: כיצד נסיגת החיילים של אמריקה עד ה-11 בספטמבר סוגרת את פרק אפגניסטן שלה

הסכסוך הארוך ביותר בתולדות ארה'ב, המלחמה באפגניסטן הובילה למותם של כמעט 2,400 חיילים אמריקאים, ועלתה למדינה בסביבות 2 טריליון דולר.

הנשיא ביידן הורה על סילוק 100 אחוז של חיילים אמריקאים מאפגניסטן, והביא לסיומה של המלחמה הארוכה ביותר במדינה. (צילום AP/רחמט גול, קובץ)

נשיא ארה'ב ג'ו ביידן אמור להכריז יציאת החיילים האמריקאים מאפגניסטן עד 11 בספטמבר השנה, במקביל לציון 20 שנה להתקפות על אדמת ארה'ב בשנת 2001, נכתב בדיווחים רבים.

הסכסוך הארוך ביותר בתולדות ארה'ב, המלחמה באפגניסטן הובילה למותם של כמעט 2,400 חיילים אמריקאים, ועלתה למדינה בסביבות 2 טריליון דולר. הנשיא לשעבר דונלד טראמפ, שהפסיד את הבחירה מחדש לביידן בנובמבר אשתקד, קבע את מועד היציאה לארה'ב ב-1 במאי השנה - תאריך שארה'ב תחמיץ בעוד כמה חודשים.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

ההחלטה, שדווחה לראשונה על ידי ה'וושינגטון פוסט', חילקה מומחים אמריקאים, כאשר תומכים מתעקשים שארה'ב צריכה להתרחק מהמלחמה הלא-מחושבת שלה בת שני עשורים, והמתנגדים הביעו חשש שעזיבתה של אמריקה עלולה להוביל את אפגניסטן לגלישה למלחמת אזרחים עקובה מדם.

מה החליטה ממשל ביידן לעשות?

לאחר שהרהר במשך חודשים מאז הזכייה בבחירות, החליט ביידן שכוחות ארה'ב לא צריכים להישאר באפגניסטן הרבה אחרי המועד האחרון ב-1 במאי שעליו ניהל ממשל טראמפ עם הטליבאן.

נסיגת הכוחות צפויה כעת להתחיל לפני ה-1 במאי, ותסתיים לפני התאריך הסמלי של 11 בספטמבר, לפי הדיווחים המועד האחרון המוחלט. גורם בכיר בממשל ביידן, בעת שתדרוך את הכתבים, אמר כי הטליבאן יקבל תגובה תקיפה אם יתקפו חיילים אמריקאים במהלך שלב הנסיגה.

לפי דיווחים, מערכת צבא ארה'ב התעקשה שכל נסיגה מאפגניסטן צריכה להיות מבוססת תנאים, כלומר ארה'ב צריכה להיות מסוגלת לשוב ולחזור אם הממשלה המוכרת הבינלאומית בקאבול נמצאת תחת איום של איבוד שליטה במדינה.

אומרים כי ביידן ביטל את ההצעה, והמשיך להחליט שנוכחות צבאית ארה'ב במדינה צריכה להסתיים לא משנה מה, והביאה לפעולה את אמונותיו הוותיקות הקשורות למעורבותה של אמריקה באפגניסטן.

בשנת 2009, כסגן נשיא תחת ברק אובמה, ביידן התנגד בתוקף להרחבת הנוכחות הצבאית של ארה'ב במדינה, וטען כי יש להגביל את מטרתה למשימות סיכול טרור. אך למרות הטיעונים שלו, וושינגטון המשיכה והגדילה את מספר החיילים שלה מ-36,000 בשנת 2009 לכמעט 1 לאך בשנת 2010. רק לאחר הריגתו של אוסאמה בן לאדן על ידי צוות SEAL באבוטאבאד בפקיסטן ב-2012 החלה ארה'ב להתפרק. נוכחותה באפגניסטן.

ההחלטה לפרוש מתבססת על נתונים שנאספו על ידי המודיעין האמריקני, המצביעים על כך שאל קאעידה או ארגוני טרור אחרים אינם מהווים איום מיידי לפגוע בארצות הברית מאפגניסטן, כך דיווח ה'ניו יורק טיימס'.

נכון לעכשיו, נותרו במדינה כ-2,500 חיילים אמריקאים, חלק מהנוכחות הכוללת של נאט'ו של 9,600.

אז איזה סוג של השפעה אמריקאית תישאר באפגניסטן?

ממשל ביידן צפוי כעת למקם מחדש את חייליו באזור כדי לשמור על מעקב אחר אפגניסטן והטליבאן, אם כי לא ברור כיצד הוא יוכל לעשות זאת ביעילות ללא מעורבות צבאית ישירה.

תאריך הנסיגה החדש, 11 בספטמבר, נבחר כדי להדגיש מדוע הוצבו חיילים אמריקאים באפגניסטן מלכתחילה.

עם זאת, ארה'ב לא תסיג את כל חייליה - חלקם יישארו כדי לספק ביטחון דיפלומטי, שהוא נוהג מקובל.

הדיווח של NYT אמר כי ארה'ב תוכל בעתיד לסמוך על מבצעים מיוחדים סודיים, קבלני הפנטגון ופעילי מודיעין כדי למנוע איומים גדולים מצד ארגוני טרור כמו אל-קאעידה או המדינה האסלאמית.

מה זה אומר על ממשלת אפגניסטן?

ממשלתו של הנשיא אשרף גאני תעמוד ללא ספק בפני משימה קשה. כבר בשנה האחרונה פתחו הטליבאן במתקפות מרובות כדי להביא שטח נוסף לשליטתם, והמודיעין האמריקני מצביע על כך שהם צפויים להשיג הישגים צבאיים נוספים.

היום דיברתי עם המזכירה @ABlinken . דנו בתהליך השלום המתמשך, שיחות השלום הקרובות בטורקיה, וגם דיברנו על שיחת הטלפון הקרובה עם הנשיא @JoeBiden .

— אשרף גאני (@ashrafghani) 13 באפריל, 2021

מומחים אומרים כי האפשרות שהטליבאן יצליח להגיע להסכם שלום עם ממשלת אפגניסטן נמוכה, שכן הטליבאן מאמינים שהם יכולים לנצח צבאית.

הטליבאן כבר אמרו שהם לא ישתתפו בסבב שיחות חדש כדי להחליט על עתידה של אפגניסטן המתוכנן בטורקיה בהמשך החודש.

1/2 עד שכל הכוחות הזרים ייסוגו לחלוטין ממולדתנו, האמירות האסלאמית לא תשתתף בשום ועידה שתקבל החלטות לגבי אפגניסטן.

- Dr.M.Naeem (@IeaOffice) 13 באפריל, 2021

מה היו התגובות להחלטתו של ביידן?

מבקרי ההחלטה חוששים כי היא עלולה להוביל לאסון לאפגניסטן, מה שמציע כי היא עשויה להוביל לחזרה על נפילת סייגון ב-1975 - כאשר בירת דרום וייטנאם הנתמכת על ידי ארה'ב נפלה לידי צפון וייטנאם הנשלטת על ידי קומוניסטים שנתיים לאחר מכן. נסיגת הנוכחות הצבאית האמריקאית של 19 שנים. לכידת העיר (ששמה שונה לימים הו צ'י מין סיטי) סימנה את סופה של מלחמת וייטנאם, והצפון ביסס את אחיזתו על המדינה כולה בחודשים הבאים.

יש חשש שהטליבאן יוכל לעשות את אותו הדבר לאחר פרישת ארה'ב בספטמבר.

מנהיג המפלגה הרפובליקנית הבכיר, מיץ' מקונל, מתח ביקורת על ההחלטה ואמר, נסיגה חדה של כוחות ארה'ב מאפגניסטן היא טעות חמורה. זוהי נסיגה מול אויב שעדיין לא הובס, התנערות מהמנהיגות האמריקאית.

עם זאת, אחרים טוענים שהנסיגה תסייע לוושינגטון לעבור את הקיבוע שלה ב-11 בספטמבר, שבו המלחמה בטרור נותרה המטרה החשובה ביותר של מדיניות החוץ. יציאה מהמדינה פירושה שארה'ב תוכל להקדיש אנרגיה רבה יותר בהתמודדות עם סין ורוסיה, כמו גם להתרכז ביעדי מדיניות הפנים של ביידן.

הם גם מתעקשים שגישה מבוססת תנאים להפסקת מעורבות החיילים הייתה פירושה שארה'ב נשארה באפגניסטן לנצח.

ציר זמן של המלחמה של ארה'ב באפגניסטן

13 בנובמבר, 2001 - הטליבאן נמלט מקאבול לקנדהאר כשהקואליציה בראשות ארה'ב צועדת לתוך בירת אפגניסטן עם הברית הצפונית.

5 בדצמבר 2001 - הסכם בון נחתם בבון, גרמניה, נותן את רוב הכוח לשחקני המפתח של הברית הצפונית ומחזק את מצבי המלחמה ששלטו בין 1992 ל-1996.

7 בדצמבר 2001 - מולה עומר עוזב את קנדהאר ומשטר הטליבאן קורס רשמית.

13 בדצמבר 2001 - קרזאי מגיע לקאבול; בניגוד להסכם בון, מיליציות הנאמנות לאלי המלחמה נכנסות גם לבירת אפגניסטן.

22 בדצמבר 2001 - קרזאי הושבע כיו'ר מועצת שלטון בת 29 חברים שהוקמה במסגרת הסכם בון.

2004 ו-2009 - מתקיימות בחירות כלליות וקרזאי נבחר לנשיא לשתי קדנציות רצופות, הגבול לפי החוקה האפגנית.

5 באפריל, 2014 - תוצאות בחירות פגומות מאוד בשני המתמודדים בחזית, אשרף גאני ועבדאללה עבדאללה, שניהם טוענים לניצחון. שר החוץ האמריקני ג'ון קרי מנהל משא ומתן על הסכם חלוקת סמכויות עבור מה שמכונה ממשלת אחדות, כאשר גאני מכהן כנשיא ועבדאללה כמנכ'ל.

8 בדצמבר 2014 - כוחות אמריקאים ונאט'ו מסיימים רשמית את משימת הלחימה שלהם, ועוברים לתפקיד תמיכה והדרכה למרות שהנשיא ברק אובמה אישר לכוחות ארה'ב לבצע פעולות נגד מטרות הטליבאן ואל-קאעידה.

2015-2018 - הזינוק של הטליבאן עוד יותר, מביים התקפות כמעט יומיות נגד כוחות אפגניסטן וארה'ב; עשרות אזרחים מתים באש הצולבת. במזרח מופיעה שלוחה של ארגון המדינה האסלאמית; הטליבאן משתלט על כמעט מחצית המדינה.

ספטמבר 2018 - בשאיפה לקיים את הבטחת הבחירות שלו להחזיר את כוחות ארה'ב הביתה, הנשיא דונלד טראמפ ממנה את הדיפלומט האפגני-אמריקאי הוותיק זלמאי חלילזד למשא ומתן עם הטליבאן.

2018-2019 - זלמאי מנהל שיחות שוב ושוב עם הטליבאן, בעיקר במדינת קטאר הערבית במפרץ, שם המורדים מנהלים תפקיד פוליטי. הטליבאן מסרבים לנהל משא ומתן עם ממשלת קאבול

9 בספטמבר 2019 - לאחר הסלמה אינטנסיבית במיוחד בהתקפות הטליבאן, כולל הפצצה בקאבול שהרגה חייל אמריקאי, טראמפ מבטל את השיחות עם הטליבאן.

28 בספטמבר 2019 - מתקיימות בחירות לנשיאות אך התוצאות הרשמיות אינן ידועות במשך חודשים.

24 בנובמבר 2019 - טראמפ מבקר חיילים אמריקאים באפגניסטן בחג ההודיה, אומר שהטליבאן רוצה לעשות הסכם ומאותת שהמשא ומתן בקטאר חוזר לדרך.

15 בפברואר 2020 - וושינגטון טוענת כי סוכם עם הטליבאן על צמצום זמני באלימות כצעד ראשון לקראת הסכם שלום סופי.

18 בפברואר 2020 - ועדת הבחירות של אפגניסטן מכריזה על גאני כמנצח הרשמי של הבחירות בספטמבר; יריבו עבדאללה מסרב להכיר בתוצאות ובמקום זאת מכריז על עצמו כמנצח.

29 בפברואר 2020 - ארה'ב והטליבאן חתמו על הסכם בדוחא, קטאר, המפרט את נסיגת החיילים האמריקאים מאפגניסטן; העסקה גם צופה שיחות פנים-אפגניות על מפת דרכים פוליטית עתידית.

שתף עם החברים שלך: