הסבר: כיצד הודו סיבסדה יצוא מסוים, מדוע פאנל ה-WTO פסק נגדו
אם תתקבל פסק הדין של פאנל ה-WTO, ההחלטה צפויה לסכן סובסידיות יצוא הנטענות בשווי של למעלה מ-7 מיליארד דולר.
סובסידיות היצוא במסגרת רוב התוכניות המערערות, למעט MEIS, מורכבות מפטורים וניכויים ממכס ומסים אחרים. פאנל של ארגון הסחר העולמי (WTO) לאחרונה פסק נגד הודו בסכסוך סחר על הסובסידיות שלה ליצואנים במסגרת תוכניות שונות. אם תתקבל פסיקת הפאנל, ההחלטה צפויה לסכן סובסידיות יצוא הנטענות בשווי של למעלה מ-7 מיליארד דולר.
מדוע נלקחה הודו לפאנל ליישוב המחלוקות?
ארה'ב במרץ 2018 ערערה על סובסידיות ליצוא שסיפקה הודו במסגרת חמש מערכות של תוכניות - יחידות מוכוונות יצוא, תוכניות טכנולוגיות לחומרה אלקטרוניקה ו-Bio-Technology Park (EOU/EHTP/BTP); תוכנית קידום יצוא של מוצרי הון (EPCG); תכנית אזורים כלכליים מיוחדים (SEZ); תכנית יבוא פטור ממכס ליצואנים (DFIS); ותוכנית ייצוא סחורה מהודו (MEIS).
ארה'ב טענה כי התוכניות הללו הפרו הוראות מסוימות של הסכם הסובסידיות והאמצעים הנגדים (SCM) של WTO האוסרים סובסידיות המותנות בביצועי הייצוא. על פי ההסכם, הודו הייתה פטורה מהוראה זו רק עד שהתוצר הלאומי הגולמי שלה לנפש לשנה הגיע ל-1,000 דולר.
סובסידיות היצוא במסגרת רוב התוכניות האתגריות, למעט MEIS, מורכבות מפטורים וניכויים ממכס ומסים אחרים. הסובסידיות במסגרת MEIS מורכבות משטרות שהונפקו על ידי הממשלה (תסריטים) שניתן להשתמש בהם כדי לשלם עבור התחייבויות מסוימות מול הממשלה והן ניתנות להעברה חופשית, על פי הפאנל ליישוב הסכסוכים של WTO.
ארה'ב טענה שהסובסידיות הללו פוגעות בעובדים ויצרנים אמריקאים. כאשר ההתייעצויות עם הודו לא הצליחו, ארה'ב במאי 2018 ביקשה להקים פאנל ליישוב סכסוכים.
מה הייתה ההגנה של הודו?
הודו טענה כי הוראות מסוימות במסגרת הסכם SCM, המאפשרות יחס מיוחד ודיפרנציאלי למדינות מתפתחות מסוימות, הוציאו אותה מההוראות האוסרות על סובסידיות יצוא. היא גם טענה כי כל התוכניות המערערות, למעט תכנית ה- SEZ, דבקו בהוראה בהסכם SCM הקובעת פטורים או הפטרת מכסים או מסים על מוצר מיוצא בתנאים מסוימים.
על סמך מה פסק הפאנל נגד הודו?
הפאנל מצא שארה'ב הוכיחה קיומן של סובסידיות יצוא אסורות שאינן עולות בקנה אחד עם הוראות הסכם SCM. היא המליצה להודו למשוך סובסידיות אסורות מסוימות במסגרת תוכנית DFIS בתוך 90 יום; תחת תוכניות EOU/EHTP/BTP, EPCG ו-MEIS תוך 120 יום ותחת תכנית SEZ תוך 180 ימים ממועד אימוץ הדו'ח שלה.
לפי הפאנל, ארה'ב הצליחה להראות שהודו ויתרה על הכנסות באמצעות פטורים וניכויים ממסים ומסים אחרים לטובת היצואנים ברוב התוכניות. במקרה של MEIS, היא הצליחה לקבוע כי היצואנים נהנו מהעברה ישירה של כספים באמצעות מתן תסריטים. MEIS, בשל עיצובה, מבנהו ותפעולה, לא עמדה בתנאים לפטורים גם מאיסורים אלה, לטענת הפאנל.
הפאנל מצא כי ארה'ב קבעה שרוב הצעדים במסגרת ארבעת התוכניות האחרות (EOU/EHTP/BTP, EPCG, SEZ ו-DFIS) מותנים בחוק בביצועי הייצוא. כמו כן, היא מצאה כי מאחר שאין מחלוקת כי הודו סיימה את הוראת הטיפול המיוחד והדיפרנציאלי שעל פיה נפל במקור בהסכם SCM, היא אינה נשללת עוד מתחולת האיסור על סובסידיות היצוא שלה. היא הגיעה למסקנה כי לא עומדת לרשות המדינה תקופת מעבר נוספת להפסקת הסובסידיות הללו.
לא כל הטיעונים של ארה'ב התקבלו. הפאנל דחה חלק מטענותיו לגבי פטורים מסוימים ממכס הניתנים במסגרת תכנית DFIS ופטורים ממכס תחת תוכניות EOU/EHTP/BTP.
מי יושפע אם הסובסידיות האסורות הללו יבוטלו?
הסובסידיות הללו היו בשווי של למעלה מ-7 מיליארד דולר בשנה והועלו ליצרנים של מוצרי פלדה, תרופות, כימיקלים, מוצרי טכנולוגיית מידע, טקסטיל והלבשה, לפי משרד נציג הסחר של ארה'ב. למרות שלא תהיה השפעה רטרוספקטיבית, הודו תצטרך להפסיק לספק את הסובסידיות בצורה זו. עם זאת, כמה מומחים אומרים שהודו יכולה לשנות את התוכניות כדי לתמוך בייצוא תוך הפיכתן ליותר תואמות ל-WTO.
כמה דרכים שבהן יכולה להמשיך לתמוך בייצוא, לפי מומחים אלה, היא על ידי מתן הקלות מס (כמו הקלות על GST) על חלקים ורכיבים המשמשים בייצור המוצר המיוצא.
הממשלה כבר החלה לעבוד על הפיכת חלק מהתוכניות הנדונות ליותר תואמות ל-WTO. בספטמבר, היא הודיעה על הפחתת חובות או מסים על מוצר ייצוא כדי להחליף את ה-MEIS כתכנית תואמת יותר ל-WTO. החובה הכוללת שהוחרמה מתכנית זו צפויה להיות פחות או יותר זהה ל-MEIS (בסביבות 40,000 crore-45,000 crore בשנה).
מה קורה לאחר מכן?
הודו מתכננת לערער על הדו'ח על כמה היבטים של חוק ופרשנות משפטית לפני שדו'ח הפאנל יאושר תוך 60 יום מהפצתו לכל החברים. בעוד שארה'ב צפויה לדחוף לאימוץ מוקדם, אם הודעתה של הודו לערער על הדו'ח תוגש לפני זה, יש לה סיכוי לערער על פסיקה זו.
במצב הספציפי הזה, כאשר מנגנון הערעור של פאנל המחלוקות צפוי להיות לא מתפקד לאחר ה-11 בדצמבר (כאשר שניים משלושת חברי הגוף הנותרים יפרשו), ייתכן שהודו לא תהיה מחויבת ליישם את פסק הדין הנוכחי של הפאנל.
הסיבה לכך היא שאם הערעור שלה יוגש בזמן, הוא יצטרף לצינור של 10 ערעורים אחרים בתיקי סכסוכים אחרים ב-WTO שהוגשו מאז יולי 2018. עד שהערעורים הללו יאושרו והערעור של הודו עצמה ייפתר, המדינה תהיה ללא אילוץ משפטי לבצע את השינויים המומלצים בדו'ח הנוכחי של הפאנל ליישוב המחלוקות, לדברי מומחים.
שתף עם החברים שלך:
