הסבר: מהי המחלוקת לגבי חוק הביטחון החדש של צרפת?
ההפגנות השבועיות, שנתפסו ככישלון עבור הנשיא עמנואל מקרון, המבקש להיבחר מחדש בתחילת 2022, התאפיינו באלימות, כאשר מפגינים ניפצו חלונות ראווה והציתו כלי רכב.
גבר מחזיק כרזה עם הכותרת 'חי כן, שורדים לא' במהלך הפגנה בפריז. (צילום AP/פרנסואה מורי) זה סוף השבוע השני ברציפות, פריז זעזעה מהפגנות הרחוב לאחר שהממשלה הציגה הצעת חוק אבטחה שנויה במחלוקת בפרלמנט המבקשת להעניק סמכויות והגנות גדולות יותר לשוטרים.
ההפגנות השבועיות, שנתפסו ככישלון עבור הנשיא עמנואל מקרון, המבקש להיבחר מחדש בתחילת 2022, התאפיינו באלימות, כאשר מפגינים ניפצו חלונות ראווה והציתו כלי רכב. בשבת האחרונה (28 בנובמבר) התאספו בעיר הבירה למעלה מ-46,000 בני אדם כדי למחות נגד החקיקה השנויה במחלוקת.
לחוק המוצע, שנדחף על ידי הנשיא עמנואל מקרון, מתנגדים קבוצות לזכויות האזרח, עיתונאים ופעילי מהגרים.
מה מבקשת הצעת החוק לעשות?
שלושה סעיפים בהצעת החוק, שעוררו מחלוקת, נוגעים לאפשר למשטרה לארגן מעקבים המוני קרקעיים ואוויריים, ובמקביל להגביל את הצילומים של שוטרים.
סעיפים 21 ו-22 להצעת חוק הביטחון העולמי מאפשרים למשטרה ולז'נדרמים (הכוחות הפרה-צבאיים) להשתמש במצלמות גוף וברחפנים כדי לצלם אזרחים, ומאפשרים לשדר את הצילומים המוקלטים בשידור חי לעמדת הפיקוד. עקוב אחר Express Explained בטלגרם
סעיף 24 מעניש את פרסום תמונת הפנים או כל מרכיב אחר של זיהוי של פקיד משטרה או צבאי למחצה הפועלים בפעילות משטרתית, אם ההפצה נעשית מתוך כוונה לפגוע בשלמותם הפיזית או הנפשית. העונש על הפשע יהיה מאסר של עד שנה, עם קנס מרבי של 45,000 יורו.
מה אומרים המתנגדים לחוק החדש?
המתנגדים לחוק החדש הכריעו את מה שהם מתארים כהקשחת תגובת המשטרה להפגנות בשנים האחרונות, במיוחד לאחר הפגנות אפוד צהוב של 2018 . פעילים של אותה תנועה גם מילאו תפקיד בולט במחאה בשבת, נאמר בדיווחים.
עיתונאים וארגוני זכויות אדם הביעו דאגה שסעיף 24 יקשה על כיסוי אירועים פומביים ותיעוד מקרים של אלימות משטרתית, ובכך יקשה על הטלת אחריות על השוטרים. גם הניסוח שלה זכה לביקורת כי הוא פתוח, וכתבים דאגו כיצד בתי המשפט יפרשו את המונח כוונה לפגוע.
המבקרים הדגישו שני מקרים של הגזמות משטרתיות בתוך שבוע אחד בסוף נובמבר שמשכו תשומת לב לאומית, שלטענתם היו נותרים ללא דיווח אילו החוק המוצע היה קיים.
הראשון אירע ב-23 בנובמבר, כאשר המשטרה הצרפתית פינתה מחנה מהגרים זמני במרכז פריז. צילומי וידאו הראו שוטרים משתמשים במגני מהומות כדי לדחוף אנשים לפני שהם השתמשו בגז מדמיע, וחלקם נראו רודפים אחרי מהגרים ברחובות צדדיים. ראש עיריית פריז אן הידלגו כינתה את התקרית בלתי מתקבלת על הדעת והאשימה את המשטרה בשימוש אכזרי ובלתי פרופורציונלי בכוח. ז'רלד דרמנין, שר הפנים הקשוח בדרך כלל של צרפת, כינה את הסרטונים מזעזעים.
סרטון אחר, שעלה ב-26 בנובמבר, הראה שוטרים מכים אדם שחור מאחורי דלתיים סגורות במשך מספר דקות, מה שגרם למקרון לומר שתמונות מהסרטון מביישות אותנו.
קבוצות לחירויות האזרח ומפלגות שמאל כינו את הצעת החוק סמכותית ומיותרת, והתעקשו שהחוקים הקיימים מספיקים כדי להגן על השוטרים.
מה אמרו תומכי הצעת החוק?
ממשלת מקרון התעקשה כי אין בכוונתה למקד את חירויות העיתונות, וכי החוק החדש נועד להגן על שוטרים ובני משפחותיהם מפני טרול מקוון והטרדה כשהם מחוץ לתפקיד.
מלבד מפלגת המרכז של מקרון, La République en Marche (LaRem), הצעת החוק קיבלה תמיכה מהמפלגות השמרניות במדינה, מה שמאפשר להעביר אותה בקלות ב-24 בנובמבר באסיפה הלאומית, הבית התחתון של הפרלמנט של צרפת. בינואר, הסנאט הצרפתי - שנשלט על ידי שמרנים - יצביע על הצעת החוק.
אל תפספסו מ-Explained | מערכת היחסים המורכבת של צרפת עם האיסלאם, והערותיו האחרונות של מקרון
יש לציין כי אנליסטים הצביעו על שינוי ימינה של ציבור הבוחרים הצרפתי, במיוחד לאחר שלל התקפות הטרור האחרונות, כולל עריפת ראשו של המורה סמואל פאטי באוקטובר ופיגוע הדקירה בניס. לפי דו'ח בלומברג, סקר שהוזמן על ידי הממשלה מצא כי 58% מהמשיבים תמכו בחוק הביטחון החדש.
משקיפים אומרים גם שמקרון, שמתאר את הפוליטיקה שלו כלא ימין ולא שמאל, ומי שהיה עם המפלגה הסוציאליסטית עד 2009, ניסה יותר ויותר לפנות אל מצביעי הימין, במיוחד לפני הבחירות לנשיאות בתחילת 2022.
צעד משפטי נוסף שנוי במחלוקת, מה שמכונה חוק האנטי-בדלנות שמקרון מציע, נתפס כחלק ממגמה זו. הצעת החוק, שמטרתה לפצח את הרדיקליזם האיסלאמי, אמורה להיות מוצגת בפרלמנט בדצמבר, והיא צופה שורה של צעדים, כולל רפורמות בחינוך בית הספר כדי להבטיח שילדים מוסלמים לא ינשרו, פיקוח מחמיר על מסגדים ומטיפים, ויש עורר דאגה בקרב המוסלמים בצרפת.
שתף עם החברים שלך:
