האגדה של פדמאוואטי ואיך לקרוא את השיר האלמותי הזה היום
אין הוכחות היסטוריות לכך שפדמאוואטי היה קיים. השיר נכתב למעלה מ-200 שנה לאחר שהתרחשו האירועים שהוא מתיימר לתאר. המחלוקת על הסרט היא קרב של נרטיבים מתחרים.
ונדלים בסט הסרט של סנג'אי לילה בהנסאלי בשבוע שעבר. הם מחו על התיאור ה'מעוות' של פדמאוואטי. מהי האגדה על פדמיני, מלכת צ'יטור?
זהו סיפור על אהבה ותשוקה, גבורה והקרבה - חגיגת נכונותה של מלכת רג'פוט למות במקום להתמסר לרודן שחשק בה. הסיפור סופר ב-Padmavat, שיר ארוך בשפה עוודהית מאת המשורר הסופי מהמאה ה-16 מאליק מוחמד ג'יאסי. יש לה את הדמויות המרכזיות שלה פדמיני או פדמאוואטי (או פדומוואטי, כפי שכינתה אותה ג'יאסי), מלכת צ'יטור, בעלה, רנה רטנסן סינג, והסולטן של דלהי, אלאודין חאלג'י (מתועתק גם כחילג'י).
צפו בסרטון | MoS Giriraj Singh תומך בהפגנות נגד ה-Padmavati של יוצר הסרטים סנג'אי לילה בהנסאלי
ביסודותיו, הסיפור הוא כדלקמן. (אחד התרגומים הערוכים המוקדמים ביותר הוא The Padumawati מאת GA Grierson ו- Mahamahopadhyaya Sudhakara Dvivedi, Bibliotheca Indica, The Asiatic Society of Bengal, Calcutta, 1896) פדמיני, האישה המושלמת, יפהפייה שלא נראתה מעולם על פני כדור הארץ, הייתה הנסיכה של שמחלה-דביפא (ציילון). היה לה תוכי מדבר בשם Hira-mani (או Hiraman), שקרא את ספרי הקודש ואת הוודות יחד עם פדמיני. לאחר שהירא-מני ספג את זעמו של מלך שמחלה-דוויפא, הוא הגיע לצ'יטור, שם סיפר למלך רטנסן על יופיו הגדול של פדמאוואטי. המלך, כמו הדבורה האגדית, התאהב, ונסע לשמחלה-דביפא, שם התחתן עם פדמיני, ואחרי מסע ארוך מלא בנסיונות והרפתקאות, הביא אותה לצ'יטור.
בחצרו של רטנסן גר מכשף בשם רג'ב חייטניה. לאחר שנתפס כשהוא קורא לרוחות אפלות, המלך גירש אותו מהממלכה. מלא בתשוקה לנקמה, נסע רגאב לחצר אלאודין בדלהי, וסיפר לו על יופיו של פדמיני, שבעקבותיו צעד הסולטן אל צ'יטור כדי לרכוש אותה לעצמו.
לאחר מספר חודשים של מצור, אלאודין טבח עשרות אלפים ונכנס למבצר כדי לחפש את פדמיני. אבל היא ונשות רג'פוט אחרות ביצעו ג'אוהר, ושרפו את עצמן בחיים כדי להימלט מהסולטן.
צפו | סנג'אי לילה בהנסאלי ספג סטירה והותקפה על ידי מפגינים בסט של פדמאוואטי בג'איפור
כמה מהאגדה היא עובדה?
יש לשים לב לכמה נקודות. האחד, הפדמאוואט נכתב בשנת 1540 - ג'יאסי עצמו אומר שזה היה בשנת 947 (Hijira, המקביל לשנת 1540 לספירה). 1540 היא 237 שנים לאחר מסע הצ'יטור של אלאודין ב-1303.
שניים, ג'יאסי קיבל חסות על ידי שר שאה סורי ובעל בריתו (נגד הומאיון, בין היתר) ג'גת דב, ששלט על בהוג'פור וג'זיפור של היום - כ-1,200 ק'מ מצ'יטורגאר.
שלוש, אין דיווחים עכשוויים על המצור של אלאודין המזכירים את פדמאוואטי. סאטיש צ'נדרה, אחד מאנשי ימי הביניים הבולטים בהודו, ציין כי אמיר חוסראו, שליווה את אלאודין לתיעוד הקמפיין, לא הזכיר את ג'אוהר בצ'יטור, ואף אחד מבני דורו של חוסראו לא דיבר על פדמאוואטי. עם זאת, חוסראו התייחס לג'אוהר בתיאורו על כיבושו של אלאודין ב-Ranthamhore, אשר קדם מיד למסע צ'יטור. אגדת פדמיני נדחתה על ידי רוב ההיסטוריונים המודרניים, כולל (המאמר של ההיסטוריוגרפיה על רג'סטאן) גאורי שנקר אוג'ה, כתב צ'נדרה.
למרות שעדיין יש כמה היסטוריונים המאמינים שהסיפור של הפדמוואט הוא אמיתי, כמעט כולם מסכימים שהצעידה של אלאודין על צ'יטור הייתה יותר ביטוי למסע של שליט שאפתני של התרחבות צבאית בלתי פוסקת ולא למסע של גבר חולה אהבה אחר אישה יפה.
האם זה אומר שג'יאסי המציא את הסיפור של פדמיני?
בטרמינולוגיה של היום, ה-Padmavat כנראה יזכה להיקרא בדיונית היסטורית או פנטזיה היסטורית - שבה חלק מהדמויות, האירועים והמצבים מבוססים למעשה, בעוד שאחרים הם דמיוניים. אלאודין, למשל, בהחלט פלש לצ'יטור ובעקבותיו מצור וקרב - אבל התוכי המדבר וההרפתקאות של הראנה ופדמאוואטי בדרך מציילון לממלכתו הם ללא ספק פנטזיה. אכן, אין הוכחות היסטוריות לקיומה של פדמאוואטי עצמה. השיר - שנכתב במקור בעוואדהי אך בכתב הפרסי - מצורף בדימויים סופיים מהמסורת הפילוסופית שאליה השתייך ג'יאסי, ושאהבה וגעגוע הם חלק חשוב ממנה. גרסאות שונות של המקור הגיעו בעקבותיו במאות השנים שלאחר ג'יאסי, ונוספו עיטורים לאורך הדרך, במיוחד בגרסאות המופצות במסורת הברדית של רג'סטאן.
אז איך צריך להבין את המחלוקת על סרטו של סנג'אי לילה בהנסאלי?
הקבוצה שתקפה את בהנסאלי והשחיתה את הסט במבצר ג'אייגור של ג'איפור ביום שישי הפגתה נגד רצף לכאורה בסרט שבו דמותו של אלאודין חאלג'י חולמת להתקרב לדמותו של פדמאוואטי. הם לא יאפשרו שום עיוות של ההיסטוריה, אמרו המפגינים - אותה דרישה הועלתה לאחר מכן על ידי שר המדינה של האיגוד ג'יראג' סינג ושר הפנים של רג'סטאן, גולאב צ'אנד קטריה.
ביום שני, הבהיר שובהה סנט, מנכ'ל בהנסאלי הפקות, כי אין רצף חלומות רומנטי או סצנה מעוררת התנגדות/רומנטית בין רני פדמאוואטי לאלודין חאלג'י. זה לא היה חלק מהתסריט. זו הייתה תפיסה מוטעית. גיבורת הסרט, Deepika Padukone, צייצה קודם לכן בטוויטר, בתור Padmavati אני יכול להבטיח לך שאין שום עיוות של ההיסטוריה. #Padmavati
אולם שאלת עיוות ההיסטוריה יכולה להתעורר רק לאחר שהוויכוח על ההיסטוריות של פדמאוואטי יוסדר על בסיס עדויות היסטוריות. כמו כן, סרטים רבים אחרים הואשמו קודם לכן בעיוות ההיסטוריה - ביניהם, המוגול-א-אזאם הקלאסי, אסוקה, באג'ירו מאסטאני, ג'ודהה אכבר ומוהנג'ו דארו. Padmavati הוא לא הראשון, וסביר להניח שלא יהיה האחרון.
תיאורים אמנותיים של דמויות או סיטואציות היסטוריות התנגשו לעתים עם דחפים תת-לאומיים או נרטיבים קיימים של 'האמת'. התקפות אחרונות על דמויות היסטוריות כמו אורנגזב וטיפו סולטן נתפסו כנטועות בנרטיב הינדי רב עיקרי. ג'יראג' סינג צוטט כאומר ביום שני כי הסרט נעשה על ידי אלה שעבורם אורנגזב ואישים כאלה הם אייקון - הכוונה היא להבנה הרווחת של הקיסר המוגולי כעריץ וקנאי. סינג טען כי פדמאוואטי הוצגה באור גרוע מכיוון שהיא הינדית.
שתף עם החברים שלך:
