ההקדמה: מה זה אומר, ומה זה אומר להודו ולחוקתה?
האידיאלים מאחורי ההקדמה לחוקת הודו נקבעו בהחלטת המטרות של ג'ווהרלאל נהרו, שאומצה על ידי האספה המכוננת ב-22 בינואר 1947.

ביום רביעי, הממשלה בראשות אודהב ת'קריי במהרשטרה הורתה לגופים מקומיים כפריים לקיים קריאה קולקטיבית של הַקדָמָה לחוקה לפני טקסי הנפת הדגל, החל מה-26 בינואר.
יום קודם לכן, היא קבעה חובה על תלמידי בתי ספר ברחבי המדינה לקרוא את המבוא במהלך עצרת הבוקר.
ההחלטות התקבלו בתקופה שבה פרצו הפגנות נגד חוק אזרחות (תיקון). והמרשם הלאומי של אזרחים ברחבי המדינה.
מהי הקדמה, ומהי ההיסטוריה של ההקדמה לחוקת הודו?
הקדמה היא הצהרה מבוא במסמך שמסבירה את הפילוסופיה של המסמך ומטרותיו. בחוקה, היא מציגה את כוונת מנסחיה, את ההיסטוריה מאחורי יצירתה ואת ערכי הליבה והעקרונות של האומה.
האידיאלים מאחורי ההקדמה לחוקת הודו נקבעו בהחלטת המטרות של ג'ווהרלאל נהרו, שאומצה על ידי האספה המכוננת ב-22 בינואר 1947.
למרות שאינה ניתנת לאכיפה בבית המשפט, המבוא מציין את מטרות החוקה, ומשמש ככלי עזר במהלך פרשנותם של סעיפים כאשר השפה נמצאה מעורפלת.
בהקדמה נכתב:
אנו, אנשי הודו, החלטנו חגיגית להוות את הודו לרפובליקה דמוקרטית חילונית סוציאליסטית ריבונית ולהבטיח לכל אזרחיה:

צדק, חברתי, כלכלי ופוליטי;
חירות המחשבה, הביטוי, האמונה, האמונה והפולחן;
שוויון במעמד ובהזדמנות;
ולקדם בקרב כולם
אחווה המבטיחה את כבודו של הפרט ואת האחדות והשלמות של האומה;
באסיפת המנהלים שלנו ביום העשרים ושישה בנובמבר 1949, בצע בזאת לאמץ, לחוקק ולתת לעצמנו חוקה זו.
על מה מייצגות מילות המפתח בהקדמה?
המילים, אנחנו, העם של הודו... מצביעות על הריבונות האולטימטיבית של תושבי הודו. ריבונות פירושה סמכות עצמאית של המדינה, שאינה נתונה לשליטתה של מדינה אחרת או כוח חיצוני.
הטקסט מכריז על הודו כרפובליקה - מציין ממשלה של העם ועבור העם.
הוא קובע צדק חברתי, כלכלי ופוליטי כיעד.
נהרו אמר ב-1956, על דמוקרטיה דובר בעיקר בעבר, כדמוקרטיה פוליטית, המיוצגת בערך על ידי כל אדם בעל הצבעה. אבל הצבעה כשלעצמה לא מייצגת הרבה לאדם שנמצא למטה ולחוץ, לאדם, נניח, שרעב ורעב. דמוקרטיה פוליטית, כשלעצמה, אינה מספיקה פרט לכך שהיא עשויה לשמש להשגת מידה הולכת וגוברת של דמוקרטיה כלכלית, שוויון והפצת דברים טובים בחיים לאחרים והסרת אי-שוויון גס.
גם חירות, שוויון ואחווה הפכו לאידיאלים.
ד'ר B R Ambedkar, בנאום הסיום שלו באסיפה המכוננת, אמר, דמוקרטיה פוליטית לא יכולה להחזיק מעמד אלא אם כן יש בבסיסה סוציאל-דמוקרטיה. מה זאת אומרת דמוקרטיה? המשמעות היא דרך חיים המכירה בחירות, שוויון ואחווה שאין להתייחס אליהם כפריטים נפרדים בשילוש. הם יוצרים איחוד של שילוש במובן שלהתגרש אחד מהשני זה להביס את עצם המטרה של הדמוקרטיה. אי אפשר להתגרש מחירות משוויון, אי אפשר להתגרש משוויון מחירות. גם לא ניתן להפריד את החירות והשוויון מאחווה.
התיקון ה-42 לחוקה, שעבר ב-1976, החליף את המילים רפובליקה דמוקרטית ריבונית לרפובליקה דמוקרטית חילונית ריבונית סוציאליסטית. זה גם שינה את אחדות האומה לאחדות ושלמות האומה.
מה אומרות המבואות לחוקות אחרות בעולם?
ארצות הברית (אומץ 1787)
אנו העם של ארצות הברית, על מנת ליצור איחוד מושלם יותר, להקים צדק, להבטיח שלווה ביתית, לספק הגנה משותפת, לקדם את הרווחה הכללית, ולהבטיח את ברכות החירות לעצמנו ולדואתנו, להורות לכונן חוקה זו עבור ארצות הברית של אמריקה.
אירלנד (1937)
בשם השילוש הקדוש ביותר, שממנו כל הסמכות ואליו, כמטרתנו הסופית, יש להפנות את כל הפעולות הן של בני האדם והן של המדינות,
אנחנו, אנשי אייר,
בהכרה בענווה בכל המחויבויות שלנו כלפי אדוננו האלוהי, ישוע המשיח, אשר פרנס את אבותינו במשך מאות שנים של נסיונות,
זוכרים בהכרת תודה את מאבקם ההרואי והבלתי פוסק כדי להחזיר את העצמאות הראויה של האומה שלנו,
ומבקשים לקדם את טובת הכלל, תוך שמירה ראויה על זהירות, צדק וצדקה, כדי שיובטחו כבודו וחירותו של הפרט, יושג סדר חברתי אמיתי, תקום אחדות ארצנו, ותיווצר התאמה עם אומות אחרות,
האם לאמץ בזאת, לחוקק ולתת לעצמנו את החוקה הזו.
יפן (1947)
אנו, העם היפני, הפועלים באמצעות נציגינו הנבחרים כדין בתזונה הלאומית, קבענו כי נבטיח לעצמנו ולצאצאינו את פירות שיתוף הפעולה השליו עם כל העמים ואת ברכות החירות ברחבי הארץ הזו, והחלטנו שלעולם לא יהיו עוד. מבקרים אותנו עם זוועות המלחמה באמצעות פעולת הממשלה, אכן מכריזים שהכוח הריבוני שוכן בעם ואכן מבססים את החוקה הזו בתקיפות. השלטון הוא אמון מקודש של העם, שהסמכות עבורו נגזרת מהעם, שסמכויותיו מופעלות על ידי נציגי העם, ומהיתרונות שלה נהנים העם. זהו עיקרון אוניברסלי של האנושות שעליו מושתתת חוקה זו. אנו דוחים ומבטלים את כל החוקות, החוקים, הפקודות והכתבים המתנגשים בזאת.
אנו, העם היפני, חפצים בשלום לכל עת ומודעים עמוקות לאידיאלים הגבוהים השולטים ביחסים אנושיים, והחלטנו לשמור על בטחוננו וקיומנו, תוך אמון בצדק ובאמונה של עמי העולם שוחרי השלום. אנו שואפים לתפוס מקום מכובד בחברה בינלאומית השואפת לשמירה על השלום, ולגירוש העריצות והעבדות, הדיכוי וחוסר הסובלנות לכל עת מהאדמה. אנו מכירים בכך שלכל עמי העולם יש את הזכות לחיות בשלום, ללא פחד וחוסר.

אנו מאמינים שאף אומה אינה אחראית לעצמה בלבד, אלא שחוקי המוסר הפוליטיים הם אוניברסליים; וכי ציות לחוקים כאלה מוטלת על כל העמים שישמרו על ריבונותם ויצדיקו את יחסיהם הריבונים עם עמים אחרים.
אנו, העם היפני, מתחייבים לכבוד הלאומי שלנו להגשים את האידיאלים והמטרות הגבוהות הללו עם כל המשאבים שלנו.
גרמניה (1949)
מודעים לאחריותם מול אלוהים ואדם,
בהשראת הנחישות לקדם שלום עולמי כשותף שווה באירופה מאוחדת, אימץ העם הגרמני, בהפעלת כוחו המכונן, חוק יסוד זה.
גרמנים בלנדרים של באדן-וירטמברג, בוואריה, ברלין, ברנדנבורג, ברמן, המבורג, הסה, סקסוניה התחתונה, מקלנבורג-מערב פומרניה, נורדריין-וסטפאליה, ריינלנד-פאלץ, סארלנד, סקסוניה, סקסוניה-אנהלט, שלזוויג-הולשטיין ו. תורינגיה השיגה את האחדות והחירות של גרמניה בהגדרה עצמית חופשית. חוק יסוד זה חל אפוא על העם הגרמני כולו.
צרפת (1958)
העם הצרפתי מכריז חגיגית על זיקתו לזכויות האדם ולעקרונות הריבונות הלאומית כפי שהוגדרו בהצהרה משנת 1789, שאושרה והשלימה על ידי ההקדמה לחוקה מ-1946, ולזכויות וחובות כפי שהוגדרו באמנה עבור הסביבה של 2004.
מכוח עקרונות אלו ושל הגדרה עצמית של עמים, מציעה הרפובליקה לשטחים שמעבר לים שהביעו את הרצון לדבוק בהם מוסדות חדשים המושתתים על האידיאל המשותף של חירות, שוויון ואחווה ותוכננו למטרת ההתפתחות הדמוקרטית שלהם

מאמר 1
צרפת תהיה רפובליקה בלתי ניתנת לחלוקה, חילונית, דמוקרטית וחברתית. היא תבטיח את השוויון של כל האזרחים בפני החוק, ללא הבדל מוצא, גזע או דת. זה יכבד את כל האמונות. זה יהיה מאורגן על בסיס מבוזר.
החוקים יקדמו גישה שווה של נשים וגברים לתפקידים ותפקידים בחירה וכן לתפקידי אחריות מקצועית וחברתית.
ספרד (1978)
האומה הספרדית, שרוצה לכונן צדק, חירות וביטחון, ולקדם את רווחתם של כל חבריה, תוך מימוש ריבונותה, מכריזה על רצונה:
להבטיח דו-קיום דמוקרטי במסגרת החוקה והחוקים, בהתאם לסדר כלכלי וחברתי הוגן.
לגבש מדינת חוק המבטיחה את שלטון החוק כביטוי לרצון העממי.
הגן על כל הספרדים ועמי ספרד במימוש זכויות האדם, התרבות והמסורות, השפות והמוסדות שלהם.
לקדם את התקדמות התרבות והכלכלה כדי להבטיח איכות חיים בכבוד לכולם.
להקים חברה דמוקרטית מתקדמת, ולשתף פעולה בחיזוק יחסי שלום ושיתוף פעולה יעיל בין כל עמי כדור הארץ.
לכן, הקורטס עובר והעם הספרדי מאשר את הדברים הבאים.
אמנת האו'ם (1945)
אנחנו, אנשי האומות המאוחדות, קבענו
- להציל את הדורות הבאים ממכת המלחמה, שפעמיים בחיינו הביאה צער רב לאנושות, ו
- לאשר מחדש את האמונה בזכויות האדם הבסיסיות, בכבודו ובערכו של האדם, בשוויון הזכויות של גברים ונשים ושל אומות קטנות וגדולות, וכן
- לקבוע תנאים שבהם ניתן לשמור על צדק וכיבוד ההתחייבויות הנובעות מאמנות ומקורות אחרים של המשפט הבינלאומי, וכן
- לקדם קידמה חברתית וסטנדרטים טובים יותר של חיים בחופש גדול יותר,
ולמטרות אלו

- לתרגל סובלנות ולחיות ביחד בשלום אחד עם השני כשכנים טובים, ו
- לאחד את כוחנו כדי לשמור על שלום וביטחון בינלאומיים, ו
- להבטיח, על ידי קבלת העקרונות ומוסד השיטות, שלא ייעשה שימוש בכוח מזוין, אלא מתוך האינטרס המשותף, וכן
- להפעיל מכונות בינלאומיות לקידום הקידום הכלכלי והחברתי של כל העמים,
החלטנו לשלב את המאמצים שלנו כדי להשיג יעדים אלה
בהתאם לכך, ממשלותינו בהתאמה, באמצעות נציגים שהתאספו בעיר סן פרנסיסקו, שהפגינו את מלוא סמכויותיהם שנמצאו בצורה טובה וראויה, הסכימו לאמנה הנוכחית של האומות המאוחדות והן מקימות בזאת ארגון בינלאומי שיהיה המכונה האו'ם.
שתף עם החברים שלך: