הסבר: מדוע קרטלים יכולים להיות אפילו יותר גרועים ממונופולים

אין לקרטלים כל תמריץ להשקיע במחקר שמטרתו לשפר את המוצר שלהם וגם לא רואים סיבה להגביר את ההשקעות כדי להפוך את שיטות הייצור ליעילות יותר.

למרות שקשה לכמת במדויק את ההשפעות השליליות של קרטלים, הם לא רק פוגעים ישירות בצרכנים אלא גם, בעקיפין, מערערים את היעילות והחידושים הכלכליים הכוללים.

קוראים יקרים,

בשבוע שעבר מצאה את זה ועדת התחרות של הודו שלוש חברות בירה - United Breweries Ltd (UBL), Carlsberg India Pvt Ltd (CIPL) ו-Anheuser Busch InBev India - שיתפו פעולה כדי לקבוע את מחירי הבירה במשך עשור שלם - בין 2009 ל-2018. כתוצאה מכך, ה-CCI גזר קנס של 873 מיליון רופי על החברות כמו גם על איגוד הבירה של כל הודו (AIBA) ועל 11 אנשים עבור קרטליזציה במכירה ואספקה ​​של בירה ב-10 מדינות וטריטוריות האיחוד.

עם זאת, עבור סיוע בחקירות, ה-CCI נתן רמות שונות של הקלות לחברות. בפרט, Anheuser Busch InBev India - המשרתת מותגים עולמיים כמו Budweiser ו-Corona וכן מבשלות מקומיות כמו Haywards ונוקאאוט - קיבלה הקלה של 100% מהעונש מכיוון שפקידיה סייעו לחקירת CCI על תפקוד הקרטל.

באופן מוזר, החברות האשימו את הכללים הממשלתיים, המחייבים אותן לבקש אישורים מרשויות המדינה לכל תיקוני מחירים, כסיבה העיקרית ליצירת קרטל.

מה זה קרטל?

קשה להגדיר קרטלים. לפי CCI, קרטל כולל איגוד של יצרנים, מוכרים, מפיצים, סוחרים או נותני שירותים אשר, בהסכמה ביניהם, מגבילים, שולטים או מנסים לשלוט בייצור, ההפצה, המכירה או המחיר של, או, סוחרים בסחורות או מתן שירותים.

לרשת התחרות הבינלאומית, שהיא גוף עולמי המוקדש לאכיפת דיני התחרות, יש הגדרה פשוטה יותר. שלושת המרכיבים הנפוצים של קרטל הם:

• הסכם;
• בין מתחרים;
• להגביל את התחרות.

ההסכם שיוצר קרטל אינו חייב להיות רשמי או כתוב. קרטלים כוללים כמעט תמיד קונספירציות סודיות. המונח מתחרים מתייחס לרוב לחברות באותה רמה של הכלכלה (יצרנים, מפיצים או קמעונאים) בתחרות ישירה בינם לבין עצמם כדי למכור סחורות או לספק שירותים. היבט של הגבלת תחרות מבדיל בין התנהגות המכוונת לתחרות פתוחה לבין הסכמים שפירים ורגילים של מהלך עסקי בין פירמות.

כיצד פועלים קרטלים?

לפי ICN, ארבע קטגוריות של התנהגות מזוהות בדרך כלל בתחומי שיפוט (מדינות). אלו הם:

• תיקון מחיר;
• הגבלות תפוקה;
• הקצאת שוק ו
• זיוף הצעות מחיר

לסיכום, כותב ברוס ורדהאוג בספרו שכותרתו קרטלים, שווקים ופשע, משתתפים בקרטלים קשים מסכימים לבודד את עצמם מהקפדנות של שוק תחרותי, במקום שיתוף פעולה בתחרות.

איך קרטלים פוגעים?

למרות שקשה לכמת במדויק את ההשפעות השליליות של קרטלים, הן לא רק פוגעות ישירות בצרכנים אלא גם, בעקיפין, מערערות את היעילות והחידושים הכלכליים הכוללים. לפי הארגון לשיתוף פעולה ופיתוח כלכלי, קרטל מצליח מעלה את המחיר מעל הרמה התחרותית ומפחית את התפוקה. צרכנים בוחרים או לא לשלם את המחיר הגבוה יותר עבור חלק מהמוצר הקרטלי או כולו שהם מעוניינים בו, ובכך לוותר על המוצר, או שהם משלמים את מחיר הקרטל ובכך מעבירים בלא יודעין עושר למפעילי הקרטל.

במילים אחרות, על ידי עצירה מלאכותית של ההיצע או העלאת מחירים באופן מתואם, חברות מאלצות כמה צרכנים לצאת מהשוק על ידי הפיכת הסחורה (למשל, בירה) למעט יותר או על ידי השגת רווחים שהתחרות החופשית לא הייתה מאפשרת.

בנוסף, קרטל מגן על חבריו מחשיפה מלאה לכוחות השוק, ומפחית את הלחצים עליהם לשלוט בעלויות ולחדש. כל ההשפעות הללו משפיעות לרעה על היעילות בכלכלת שוק, קובע תקציר מדיניות של ה-OECD.

איך קרטלים יכולים להיות גרועים יותר ממונופולים?

בדרך כלל מובן היטב שמונופולים מזיקים הן לאינטרס הצרכני האישי והן לחברה בכללותה. הסיבה לכך היא שבעל מונופולין שולט לחלוטין בשוק המודאג, ולעתים קרובות מנצל את הדומיננטיות הזו לרעה, בין אם בצורה של גביית מחירים גבוהים מהמתחייב או על ידי אספקה ​​נמוכה מהאיכות המוצדקת של המוצר או השירות המדובר.

עם זאת, בספרו, ברוס וורדהאוג מסביר כיצד קרטלים יכולים להוציא מחיר חברתי גבוה יותר אפילו ממונופולים....מונופולים הם מקור לאובדן חברתי באמצעות שני סוגים של חוסר יעילות פרודוקטיבי. הסוג הראשון, חדשנות מופחתת במוצר, הוא בעיה גדולה יותר בקרטלים מאשר במונופולים, הוא כותב.

הנה האינטואיציה. ... עקב ההסכמה המפורשת של אי תחרות והבטחות רווח בין קרטלים, כל תמריץ לשפר את המוצר שלו יוסר.

במילים אחרות, בניגוד לבעל מונופולין, שעלול להיאלץ לבצע חדשנות במוצר - שמא איזו חברה חדשה תמצא דרך יעילה יותר לספק את הטוב/השירות - חברי קרטל יושבים יפה כי הם יודעים שאף כי אף אחד מהם לא יכול להיות באופן אינדיבידואלי דומיננטי בשוק, על ידי סינכרון התמחור או הפעולות היצרניות שלהם, הם לא רק פועלים כמונופולין אלא גם שוללים את האפשרות לאפשר לחברה חדשה להעלות את ההסדר כולו.

יתרה מכך, הוא כותב, בהתחשב בכך שחדשנות תצריך הוצאה של עלויות מחקר ופיתוח (שהיא מיותרת בשל 'קיפאון' מוסכם על חדשנות ברוחב הקרטל), השקעה כזו לא תתבצע. מכיוון שלבעל המונופולין, בניגוד לקרטליסט, יש לדאוג לחברות אחרות המפתחות סחורות שעשויות להוות תחליפים זולים יותר לסחורותיו, לבעל המונופולין עשוי להיות תמריץ גדול יותר להוצאות מחקר ופיתוח. לפיכך, העלויות החברתיות הללו של צמצום חדשנות המוצר עשויות להיות גדולות יותר עם קרטלים.

במילים אחרות, מלבד כל הנושא של גביית מחירים גבוהים יותר, לקרטלים (לעומת בעלי מונופולים) אין שום תמריץ להשקיע במחקר שמטרתו לשפר את המוצר שלהם וגם לא רואים סיבה למה הם צריכים להגביר את ההשקעות לקראת יצירת שיטות הייצור. יותר יעיל.

התוצאה הסופית היא שגם הצרכן הפרטי וגם החברה בכלל סובלים.

ניוזלטר| לחץ כדי לקבל את הסברים הטובים ביותר של היום בתיבת הדואר הנכנס שלך

איך לעצור את התפשטות הקרטליזציה?

לא קל לזהות ולזהות קרטלים. ככזה, מומחים מציעים לעתים קרובות לספק הרתעה חזקה לאותם קרטלים שנמצאו אשמים בכך. בדרך כלל זה מתנהל בצורה של קנס כספי העולה על הרווחים שצבר הקרטל.

אם, למשל, הסיכוי שכל קרטל נתון יתגלה ויענש היה אחד מכל שלושה, אזי קנס שיספק הרתעה נאותה יצטרך להיות פי שלושה מהרווח שהממשל הקרטל. יש הסבורים שרק אחד מכל שישה או שבעה קרטלים מזוהים ומובאים לדין, מה שמרמז על כפולה של לפחות שישה, קובע מסמך ה-OECD.

עם זאת, יש לציין כי לא תמיד קל לקבוע את הרווחים המדויקים מהקרטליזציה.

למעשה, ניתן להשתמש באיום של עונשים מחמירים בשילוב עם מתן הקלה - כפי שנעשה במקרה הבירה כאשר Anheuser Busch InBev India קיבל הקלה של 100% מהעונש של CCI - על מנת לתמרץ חושפי שחיתויות שחושפים קרטלים ותפקידיהם .

שמרו על עצמכם והישארו בטוחים,

אודית

שתף עם החברים שלך: