למעשה: האם הודו תכננה מתקפה צבאית סמויה על כור גרעיני פקיסטני?

רדצ'נקו אומר שמסמכים בארכיון ההונגרי מראים שהסובייטים שיתפו את ההונגרים בתוכניות של הודו לתקוף את קאהוטה.

תמונת לוויין משנת 2007 של המתקן הגרעיני של פקיסטן. (מקור: גוגל)

בשבוע שעבר, מחלקת המדינה האמריקנית ביטלה את הסיווג של המסמכים הסודיים ביותר שלו בשנים 1984-85 המתמקדים בתוכנית הגרעין הפקיסטנית. ניתוח ה-CIA, ונקודות השיחה של שגריר ארה'ב באיסלמבאד בעת מסירת מכתבו של הנשיא רונלד רייגן לגנרל זיא-אול חאק, מראים כי ארה'ב הזהירה את פקיסטן מפני מתקפה צבאית הודית על הכור הגרעיני הפקיסטני בקאהוטה.

אבל האמריקנים לא היו לבד בציפייה למתקפה הודית. פרופ' ראג'ש ראג'גופאלן מ-JNU הצביע לאחרונה על סוף המלחמה הקרה והעולם השלישי: נקודות מבט חדשות על סכסוך אזורי, ספר מאת סרגיי רדצ'נקו וארטמי מ' קלינובסקי המבוסס על המסמכים שהוסרו מהגוש המזרחי. רדצ'נקו אומר שמסמכים בארכיון ההונגרי מראים שהסובייטים שיתפו את ההונגרים בתוכניות של הודו לתקוף את קאהוטה.

[פוסט קשור]

עם זאת, לא ברור, אומר ראג'גופאלן, אם לסובייטים הייתה גישה לתוכניות הודיות כלשהן או שרק דיווחו על שמועות נרחבות. השמועות אכן היו נפוצות, והוושינגטון פוסט פרסם כתבה בעמוד הראשון ב-20 בדצמבר 1982 בכותרת: 'הודו אמרה לפשיטה על מפעלי ה-A של פקיסטן'. הוא אמר שיועצים צבאיים הציעו תקיפה לראש הממשלה אינדירה גנדי במרץ 1982 אך היא דחתה זאת.

בספרו, India's Nuclear Policy —1964-98: A Personal Recollection, נזכר K Subrahmanyam שההצעה ההודית לפקיסטן לאי-התקפה על מתקני הגרעין של זה, אותה הציע לראג'יב גנדי, הייתה תוצאה של שמועות כאלה ב- תקשורת מערבית. למרות ש'ההסכם על אי-תקיפה של מתקנים גרעיניים בין הודו לפקיסטן' סוכם לראשונה בעל פה ב-1985, הוא נחתם רשמית ב-1988 ואושרר ב-1991. מאז 1992, הודו ופקיסטן מחליפות את רשימת הגרעין שלהן. מתקנים ב-1 בינואר בכל שנה.

אבל עד כמה הייתה הודו קרובה לתקוף את קאהוטה בשנות ה-80? הפעם הראשונה שבה סבורים שהודו שקלה מתקפה כזו היא בשנת 1981. הרעיון מקורו כמובן במתקפה הישראלית הנועזת ב-7 ביוני 1981, שהרסה את הכור הגרעיני העיראקי באוסיראק שנמצא בשלבי בנייה. שמונה מטוסי F-16 של חיל האוויר הישראלי טסו יותר מ-600 מיילים בשמי שלוש מדינות אויב כדי להשמיד את המטרה וחזרו ללא פגע.

ב-1996, WPS Sidhu, עמית בכיר למדיניות חוץ ב-Brookings India, היה הראשון שהצהיר כי לאחר כניסת היגוארים, חיל האוויר ההודי (IAF) ערך מחקר קצר ביוני 1981 על היתכנות לתקוף את קאהוטה. המחקר הגיע למסקנה כי הודו יכולה לתקוף ולנטרל את קאהוטה אך חשש שמתקפה כזו תגרום למלחמה מלאה בין הודו לפקיסטן. זה היה מלבד החשש שמתקפה הודית תוליד תגמול מיידי - יש האומרים, אפילו מנע - מתקפה אווירית פקיסטנית על מתקני גרעין הודיים.

בספרם, Deception: Pakistan, the United States and the Global Nuclear Conspiracy, אדריאן לוי וקתרין סקוט-קלארק טוענים שפקידי צבא הודיים נסעו בחשאי לישראל בפברואר 1983 כדי לקנות ציוד לוחמה אלקטרוני כדי לנטרל את ההגנה האווירית של קאהוטה. לפי הדיווחים, ישראל סיפקה להודו גם פרטים טכניים של מטוס ה-F-16 בתמורה לכך שההודים ימסרו להם כמה פרטים על מטוס המיג-23. באמצע עד סוף 1983, על פי המומחה לענייני אסטרטגיה בהרט קרנאד, אינדירה גנדי ביקשה מחיל האוויר פעם נוספת לתכנן תקיפה אווירית על קאהוטה.

המשימה בוטלה לאחר שמדען הגרעין הפקיסטני מוניר אחמד חאן פגש את ראש הוועדה ההודית לאנרגיה אטומית, ראג'ה רמנה, במפגש בינלאומי בווינה ואיים בתקיפת תגמול במרכז המחקר האטומי בהאבה בטרומביי.

הפעם הבאה שמאמינים כי הודו שקלה ברצינות לתקוף את קאהוטה הייתה בספטמבר-אוקטובר 1984. פרטים על תוכנית הגרעין הפקיסטנית שחצתה את סף העשרת הנשק החלו אז לצוץ. כפי שניתן לראות ממסמכים שהוסרו בשבוע שעבר, ב-16 בספטמבר 1984, שגריר ארה'ב דין הינטון אמר ל-Zia שאם ארה'ב תראה סימנים לכך שהודו מתכוננת למתקפה, הם יודיעו לפקיסטן מיד.

ב-22 בספטמבר דיווח מקור מהימן ממדינה זרה - מאוחר יותר כסגן מנהל ה-CIA - לציבור הפקיסטני כי קיימת אפשרות של תקיפה אווירית הודית. באותו יום, גם הטלוויזיה ABC דיווחה כי מתקפה הודית מונעת על מתקני גרעין פקיסטניים קרובה, שהתבססה על תדרוך שערך ה-CIA לוועדת משנה של המודיעין של הסנאט האמריקאי.

אבל הודו לא המשיכה בתוכניותיה לתקוף את קאהוטה כי אלמנט ההפתעה אבד. לטענת סוברהמניאם, הגדלת ההגנה האווירית סביב קאהוטה הייתה הוכחה, אם נדרש עוד, לכך שכוונותינו החשאיות לפגוע בקאהוטה אינן סודיות יותר.

נפוצה גם שמועה שחיל האוויר הישראלי היה חלק מהתוכניות לתקוף את קאהוטה ב-1984, משום שהוא לא רצה לראות פצצה אסלאמית שפותחה על ידי פקיסטן. ישראל הייתה אמורה להוביל את המתקפה הזו ולא רק למלא את תפקיד הייעוץ לחיל האוויר. Bharat Karnad כתב כי מטוסים ישראליים היו אמורים להיות מוצבים משדה התעופה Jamnagar בגוג'אראט, לתדלק בשדה תעופה לוויין בצפון הודו ולעקוב אחר הרי ההימלאיה כדי להימנע מגילוי מכ'ם מוקדם, אך אינדירה גנדי הטיל בסופו של דבר וטו על הרעיון. לוי וסקוט-קלארק אמנם טוענים כי אינדירה גנדי חתמה על המבצע בראשות ישראל במרץ 1984, אך נסוגה לאחר שמחלקת המדינה האמריקאית הזהירה את הודו, ארה'ב תגיב אם הודו תתמיד.

שיחות עם כמה אנשים הקשורים לחיל האוויר בתחילת שנות ה-80 תומכות ברעיון של קשר ישראלי לתוכניות ההודיות לתקוף את קאהוטה. הוא מספר לנו שהודו שקלה ברצינות לתקוף את קאהוטה לפני שלושה עשורים, אך בחרה שלא לעשות זאת, בעיקר בשל החששות ממתקפת תגמול פקיסטנית בטרומביי והסכנה של תקיפה מבודדת שתתדרדר למלחמה מלאה.

sushant.singh@expressindia.com

שתף עם החברים שלך: