'אנחנו נשארים מחויבים לפרסם בקשמיר כמו שעשינו בעבר': המוציא לאור Arpita Das
המוציאה לאור של Yoda Press, Arpita Das, על מה שגרם להחלטתה להשעות את פרסום ספרה של האנתרופולוגית סאיבה ורמה על קשמיר בדרום אסיה ומדוע הטענות על ביטול מחברה חסרות ניואנסים
'אנו נשארים מחויבים לפרסם על קשמיר כפי שעשינו בעבר, כך שהשתיקות שליוו את הסבל של העם הקשמירי ימשיכו להיות מוסרות', אמר המו'ל. לפני קצת יותר משבועיים, חשבון טוויטר אנונימי שהתיימר לייצג קבוצה של פעילים, סטודנטים ואנשי אקדמיה קשמירים, הטילה אישום נגד הסופרת והאנתרופולוגית סאיבה ורמה , פרופסור חבר באוניברסיטת קליפורניה, על ספרה עטור הפרסים, The Occupied Clinic: Militarism and Care in Kashmir, שפורסם באוקטובר אשתקד על ידי אוניברסיטת דיוק בארה'ב ועל ידי מו'ל האינדי Yoda Press בדרום אסיה .
בהתייחס לחוסר השקיפות מצד ורמה בשמירה על תעסוקתו של אביה בסוכנות הביון הזר של הודו Research and Analysis Wing (R&AW) ועל הפרסום שלו בקשמיר בשנות ה-90 שסועות הסכסוכים בסוד, החשבון העלה שאלות על אחריות, זכויות יתר ו הסכמה בעבודת מחקר. זה הוביל למוציא לאור של הספר בדרום אסיה, Yoda Press, להשעות את הפרסום עד לבירור נוסף. ארפיטה דאס, העומדת בראש הוצאת האינדי, מדברת על מדוע חוסר הבהירות היה הפרה של האתיקה האקדמית וויתור על זכויות הספר בעקבות המחלוקת:
מתי הזמנת את ספרו של האנתרופולוגית סאיבה ורמה 'המרפאה הכבושה: מיליטריזם וטיפול בקשמיר'?
לא הזמנתי את הספר. Duke University Press הוא המוציא לאור המקורי. פגשתי את סאיבה ורמה במשרדי בשנת 2019 ודיברנו על פרסום המהדורה של דרום אסיה, וזה מה שעשתה הוצאת יודה לאחר מכן. כבר מההתחלה הבהרנו לה שאנחנו רוצים הקדמה מיוחדת למהדורת דרום אסיה, דבר שאנחנו תמיד מבקשים מהסופרים שלנו שאת זכויות הספרים שלהם אנחנו רוכשים מעיתונות זרה, על מנת שפרטי ההוצאה בדרום אסיה יהיו. מופנה בו. אני מרגישה עכשיו שהיא לא הזכירה בהקדמה באופן חד משמעי את קודמיה הייתה ממש הזדמנות שהוחמצה מצידה.
מתי נודע לך לראשונה על קודמיו?
התוודעתי לקודמים של סייבה וורמה יחד עם שאר צוות Yoda Press כאשר שרשור הטוויטר האנונימי על ידי קבוצת מלומדים קשמיר הובא לידיעתי על ידי מחבר אחר של Yoda Press לפני כשבועיים בערך. לא היה לי מושג לגבי מעורבותו של אביה בממסד הביטחון הלאומי (וארמה היא בתו של קרישאן ורמה, עובד R&AW בדימוס) עד אותו שלב.
האם מאז היא הבהירה לך את עמדתה בנושא?
ניסיתי לשווא ליצור איתה קשר במשך 16 השעות הראשונות תוך כדי כמות עצומה של תשאולים וחברים אחרים באקדמיה על איך יכולנו לתת במה לספר על אבטחה, מיליטריזם וטיפול נפשי בקשמיר שבו ברור גילוי על תולדותיו של המחבר עצמו לא נמסר. היא יצרה איתי קשר בסוף אותו יום נורא כדי לומר לי שהיא מאמינה שלא עשתה שום דבר רע. 'ששום דבר לא יכול לאלץ אותה לגרור את אביה דרך הבוץ.' התאכזבתי והופתעתי לשמוע אותה אומרת את זה מכיוון שהאתיקה והעמדה המלומדים דרשו ממנה לחשוף את קודמיה לפני, במהלך ואחרי האתנוגרפיה, המחקר והפרסום שלה. מחקר. זוהי נורמה בכל האקדמיה אשר כל החוקרים צפויים לעמוד בה.
בהצהרתך, דיברת על כך שהחלטתך להשעות את פרסום הספר בדרום אסיה נבעה מהצורך לתקן אחריות אתית. אבל גם טרולו והאשימו אותך שלא עמדת לצד הסופרת שלך, על ש'ביטלת' את עבודתה. איך אתה מגיב לביקורת הזו?
אני ממשיך לעמוד בהצהרה של צוות יודה פרס. קיבלנו החלטה להשהות את המשך ההדפסה של הספר מכיוון שהרגשנו שרק עכשיו מתחילים לצוץ קולות והיבטים אחרים החיוניים להבנה ברורה יותר של העניין. עם זאת, לפני שבוע, סייבה ורמה יצרה איתנו קשר וביקשה להחזיר לה את זכויות המהדורה של דרום אסיה לספרה. מיד ביקשתי ממנהל הזכויות שלי ליזום את הניירת לעשות זאת. אנחנו לא רוצים לעמוד בדרכה של סייבה לקחת את הספר לאן שהיא אוהבת - זה, אחרי הכל, הספר שלה. אבל העמדה שלנו לגבי אחריות אתית של הכותרות שהשמנו את שמנו נשארה זהה. אנחנו חייבים את זה לסופרים המלומדים האחרים שלנו ולקוראים שלנו שלא היו מצפים מאיתנו לפחות אחריות מלאה. זה לא אומר שעבור עיתונות אינדי קטנה כמו שלנו העובדה שנאלצנו להוריד ספר חדש מרשימת הפרסומים שלנו לא פירושה הפסד מסחרי מהותי כמו גם - וחשוב מכך - גרמה לתחושת עוגמת נפש עמוקה. כל ספר שאנו נרשמים הופך עבורנו לעבודת אהבה.
הוצאת יודה זכתה, לאורך השנים, למוניטין של עמידה לצד מחבריה ויהי מה, גם כאשר האחרונים נרדפים על ידי המדינה. עבור הטרולים שרדו אחרינו בטוויטר ואמרו ש'ביטלנו' את העבודה של סייבה, אני רק אגיד שאולי אנחנו קטנים מדי בשביל שהם ידעו משהו על העבודה שלנו, אחרת הם לא היו אומרים את מה שהם עשו. ראיתי גם שלרבים מהטרולים האלה, שאינם חלק מהאקדמיה, אין מושג לגבי המושגים החיוניים של אחריות וגילוי נאות. לכן, הם שברו את הנושא המורכב למדי הזה של המשמעות של אחריות אקדמית כלפי אתר המחקר והנושאים שלך למשהו בנאלי לגבי 'מדוע הילד צריך להיענש על חטאי אביה'.
בסופו של דבר, כל מה שצריך לומר הוא שאנחנו נשארים מחויבים לפרסם בקשמיר כפי שעשינו בעבר, כדי שהשתיקות שליוו את הסבל של העם הקשמירי ימשיכו להיות מוסרים.
לעוד חדשות על סגנון חיים, עקבו אחרינו אינסטגרם | טוויטר | פייסבוק ואל תפספסו את העדכונים האחרונים!
שתף עם החברים שלך:
